לפני שנתיים. 27 בספטמבר 2021 בשעה 17:43
עובר יום
ועוד יום
והזה שאחריו
רק את לא עוברת לי מהמחשבות.
כל יום מציף לי משהו אחר
זיכרון אחר
הצחוקים שלנו
השיחות שלנו
האהבה שלנו.
עובר יום
ועוד יום
והפצע לא מגליד
אנטיביוטיקה כבר לא תעזור
צריך להיכנס לניתוח לב פתוח
בשביל לסגור את המכתש שמפצל לי את הלב לכל כך הרבה רסיסים.
את יודעת? אני כועסת עליך
מאוד
סליחה על כך.
אני לא יכולה לשחרר את הכעס הזה
אולי בגלל זה אני כותבת לך בעמוק בווצאפ כל יום
למרות שאני יודעת שלא תעני יותר
אבל שתדעי
אני כועסת
וכואבת בכל תא ועצב בגוף שלי
על כך שבחרת לעזוב אותי.
אני מתנחמת שטוב לך שם
ושאת לא סובלת את השיט הזה יותר
ושקט לך, שליו לך.
זה מה שאיחלתי לך תמיד
שלווה.
אבל אחותי
את חסרה מדי
זה באמת טו מאצ'
אגואיסטי ככל שלא יהיה
המציאות הזאת בלעדייך לא שווה שיט.
אין לי מושג איך אני שורדת עד כה.
מתגעגעת אוחתי 💔