בייבי סטפס

הם אומרים לי שאני כותבת עצוב

הם לא מבינים שזה כלי הכתיבה

העצב.

בעיקר הכאב.

אני כואבת

כבר שנים

ועצובה

בשנתיים האחרונות זה נהיה פיזי ומורגש.

אני מאבדת שליטה, זה לא נעים לי.

עכשיו זה מתחיל לבוא לידי ביטוי, פיזית. על נפשית כבר אין טעם לדבר.

אני מעריצה את הגוף שלי שמשך לפחות עד כה.

פחות נעים לי להכיר את הפיברומיאלגיה

אבל נעים לי לדעת שאלך יחד איתה, לא נגדה, אבל בתנאים שלי.

אני לא כותבת עצוב

אני כותבת את הנשמה החוצה

הסיפור אולי עצוב

המספרת יותר. אבל זה יעזור לה להיות פחות עצובה

הביטוי האמיתי שלה החוצה.

הלוואי והיית פה סולנשקה שלי

עם העצות שלך, והרוך שלך. 

רק את מבינה מה עובר עליי. 

רק את יודעת להרגיע את זה.