בייבי סטפס

פעם הייתי תמימה כל כך

האמנתי 

קיוויתי

ציפיתי

כמה חיכיתי, להיות אדם מבוגר

אז, כשהייתי כל כך תמימה.

בכל מכה חלק מהתמימות הזאת

קיבלה גוונים של שקוף

כדי שלהבא תדע לראות על אמת

ושלא תשכח שלא רואים אותה.

הימים האלה שאני מרגישה כמו אריה בתוך כלוב

ומרוב שאני מנסה לפרוץ אותו 

אני נפצעת יותר

ורק אז אני מבינה

המפתח אצלי, בתוכי. 

ואני לא מוצאת את הדרך להגיע אליו.

פשוט מתסכל...

אני כל כך רוצה לצרוח!!!