שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בייבי סטפס

לפני שנתיים. 10 בספטמבר 2022 בשעה 14:40

הייתי יושבת מסתכלת עליך, בוחנת אותך

העיניים היו מתחילים להתמלא בדמעות מחשיבה על הרגע שבו לא תהיי יותר

אני לא יודעת איך אפשר להסביר אהבה לכלב, זה משהו שרק מרגישים אותו.

20.08.21 לפני שנה

הלכת, בת 16 

אני לא יודעת אם הייתי אמא טובה לך

אני יודעת שרק את מצאת מקום בלב שלי שיודע לאהוב ככה חזק. 

לא התאבלתי עליך

לא בכיתי עליך

לא כאבתי שהלכת

כי אני יודעת שכבר סבלת כל כך

שיש לך הקלה.

ואני שונאת את עצמי על זה, שההכחשה כל כך חזקה שאני לא מצליחה להוציא את הכאב הזה ממני. 

 

יומיים לפני ישבתי איתך,

והסברתי לך שאני יודעת

ומבינה

ומרגישה

ועם כל הכאב שלי, משחררת אותך מהכאב שלך.

אני אהיה בסדר, תפסיקי לדאוג. 

 

תמיד הגנת עליי 

בצורה שלא אופיינית לגולדנים

אבל לא נתת לי רגע להרגיש לבד

בגללך לא ידעתי מהי הדידות

בכל 8 שנות חיי איתך

עשית לי רק טוב

גרמת לי לאהוב

חזק.

 

תודה לך על 8 שנים שלעולם יצרבו בתוכי.

היית המיוחדת שלי

הילדה שלי

 

ותמיד תהיי. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י