בייבי סטפס

הכל
כולל הכל
כולל את מי שאני הכי אוהבת
אהבה של טירוף
אהבה של על אמת.
גם אותם אני שורפת.
גם אותם, אני בעיקר מאכזבת.

נכון שהלב מתחיל לדמם כשאת שורפת את הכל וכולם סביבך?
נכון שאת שונאת את עצמך על זה? שנאה עמוקה, כזאת של אוייבים. הזאת שלא תעבור בחיים. שנאה שאת לא יודעת להסביר, למה דווקא ככה, למה בחרת שם.

הכי מפחיד זה מי שממשיך להישאר קרוב,
מי שממשיך לאהוב,
הוא לא מבין שיבוא יום, ואני אשרוף גם אותו
אבל איתי ביחד
כדי שלא אראה איך ירקתי לבאר ממנה שתיתי.
איך כאבתי והקפצתי צ'ייסרים של ויסקי.
והתאבלתי, כל כך עמוק, במקביל.
וזה אותו המעגל
לעולמים.

הכאב לא עוזב לעולם,

הוא מתעמק, מכה שורשים,

הוא מה שאני קוראת לו "החיים".