בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בייבי סטפס

לפני 3 חודשים. 18 באוגוסט 2024 בשעה 14:04

את מגלה שאין למי להתקשר

עכשיו זה מכה בך

שאין עם מי לדבר

ומה שזה עושה, אוי, מה שזה עושה לך

 

ואין למי לספר

איך זה נאכל כמו חומצה בלב

איך את מנסה לתלוש את העור מעל עצמך

ולכבות את הלהבה שהנשמה שלי עולה בה באש

 

כואב לי

שהנשמה שלי כל כך רוצה לברוח

אבל גם לזה יהיה סוף, וגם זה יגמר

והיסורים יהפכו לזיכרון רחוק ומר

והצלקות יתכסו בדיו כדי שלא יראו

כדי לא לשכוח

שאין מסוכן בטבע

ממי שקם לבד. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י