שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בייבי סטפס

לפני 6 שנים. 7 באוקטובר 2017 בשעה 13:20

העבר אף פעם לא באמת נשאר בעבר,

הוא חלק ממשי ממך ביום יום.

אי אפשר להעלים את זה, אי אפשר לשכוח.

גם אם ממש משתדלים בבוא היום זה יצוף, הכל צף בסוף, שום דבר לא נשאר מתחת לפני השטח, לא משנה כמה דוחפים את זה למטה.

השאלה החידה היא האם אתה ישן בשקט בלילה גם אחרי שזה צף, זה המבחן האמיתי, מה קורה אחרי ההדחקות.

הקושי הגדול מגיע כשאתה מתעמת עם עצמך, כי אפשר לשקר לעצמך עד גבול מסויים, מתישהו יפול האסימון, כאפת מציאות תמיד מגיעה בסוף.

כנראה שלחיות עם עצמך בשלום נהיה אתגר גדול יותר עם השנים, לא פחות מלחיות עם האמת.

לשכוח, נהיה קושי עוד יותר גדול.

אם פעם חשבתי שאפשר להדביק רסיסים, היום אני מבינה שיותר מגוחך מזה אין, זה אף פעם לא ידבק חזרה, זה אף פעם לא יהיה שלם יותר. 

מה ששבור, שבור. 

orian - אפשר לחיות עם שברים צריך לשייף את הפינות
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י