שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בייבי סטפס

לפני 6 שנים. 31 בדצמבר 2017 בשעה 20:43

הנוביי גוד הראשון שלי לבד
הזמנתי מלא סושי

אז יש למה לצפות..

 

לא יכלתי לנסוע כשאני ככה,

לא הייתי מצליחה להסתיר מהם עד כמה בעצם זה החריף

ועכשיו אני באמת חולה מבפנים

לא יכלתי לתת להם לראות אותי ככה

לא הייתי מצליחה להסתיר את זה

ששוב שקעתי, שוב הדיכאון משתלט למרות נס החנוכה שכה ייחלתי לו

 

שוב לא מסוגלת להסתכל על עצמי במראה,

אני שונאת כל תא ותא בי.

זה למה אני לא מסוגלת לתת לאף אחד לגעת בי

אני נגעלת מעצמי

 

אין לזה באמת תקווה

הוא תמיד יהיה שם

מחכה לשאוב אותי למטה כשכולם עומדים סבבי יציב

הוא גורם לי להיעלם

 

כל תשומת הלב שלי מוקדשת לו כשהוא נוכח

ואין לי כוחות לשום דבר אחר

במלחמה מולו אני תמיד מפסידה

 

לפחות הסושי בדרך

 

 

 

 

מעוך​(נשלט) - אל תאבדי תקווה, אלה רק הזמנים הקשים שאת חווה כרגע. הם יעברו.
לפני 6 שנים
Starbuck​(מתחלף) - עצוב לי לשמוע, מאחל לך שאכן תמצאי את האור וכמה שיותר מהר.
בינתיים עשית לי חשק לסושי 🤨
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י