אני גרה לבד כבר 8 שנים
מתוכם חייתי פעם אחד עם בן זוג במשך חודש (גם זה היה יותר מדי)
ופעם שניה עם עוד בן זוג שנה וחצי.
זה היה לפני 3 שנים.
מאז אני גרה לבד.
פעם אחרונה ש"התנחלו" אצלי בבית היה לפני שנתיים וחצי.
וגם זה היה מעיק מדי.
אני לא בנויה למגורים עם עוד יצור חי שהוא לא על 4.
חייבת את הלבד שלי הכי לבד.
שהייה של יותר מ24 שעות אצלי בבית מכניסה אותי לחרדה.
זה לא נעים לי.
ולכי תסבירי שזה לא הם זאת את ואין לאף אחד שום קשר לסרטים שלך עם עצמך.
זכר ונקבה כאחד.
____________________________
היא חברה שלי מגיל 16.
שזה אומר שאנחנו מכירות כבר 16 שנים.
לקחו לה את הרישיון והיא הייתה צריכה מקום במרכז לגור בו.
היא האדם האחרון שאגיד לה לא.
טוב אולי לא האחרון אבל היא בהחלט ברשימת "לעולם לא אומר להם לא"
אנחנו גרות יחד חודש
היא עברה איתי את הסיוט הזה שנקרא מעבר דירה
ואת הסיוט של החודש וחצי האחרונים.
השלילה שלה נגמרת שבוע הבא.
ועצוב לי שהיא כבר לא תגור איתי.
מי היה מאמין
עצוב ל-י!!! לא הוקל לי ולא כיף לי.
לא בא לי שתלך.
אנחנו מסתדרות כל כך טוב.
עכשיו היא רשמה לי שהבית לרשותי היום
היא חוזרת מחר
אני לבד בבית
ועכשיו אני מתחילה להרגיש את אותה החרדה. רק הפוך.
היתרון היחיד בכל זה, זה שסוף סוף אני יכולה להוציא את החבר הסגול שלי על סוללות, הוא כבר העלה אבק של חודש וחצי, ואפילו לראות פורנו!!!
והופ, נעלמה לה החרדה.
עריכה: זאת לא הזמנה לזיון, תפסיקו עם האדומות אתם מביכים את עצמכם.
