"צריך לדעת לשחרר את החבל
רק אז תפסיק לכאוב היד מלנסות למשוך את החבל כל כך חזק"
היא אמרה לי.
היא צודקת
והלוואי וזה היה כזה פשוט.
כל אחד נולד עם תכונות מסויימות שטמועות בו, וכל אחד רוכש תכונות נוספות ודפוסי התנהגות במשך חייו, בהתאם לנסיבות חייו.
אני לא יכולה לחיות עם העובדה שאני הולכת לפגוע במישהו כל כך חזק
אני יודעת שזה לא מתוך כוונה רעה
אבל העובדה שאני הולכת לנפץ למישהו ביטחון כל כך מרכזי בחייו גומרת עליי.
מתוך כוונה טובה שלי אל עצמי, להתקדמות שלי ולשקט הנפשי שלי, משהו ששכחתי איך זה מרגיש בשנים האחרונות חוץ מפעמים בודדות בסיני מתחת לכוכבים.
אני לא יכולה לחיות עם זה,
כי בשבילי זה הדבר הכי מפחיד שיכול לקרות לי.
אני יודעת שאני לא הייתי עומדת בזה
ואני יודעת שגם היא לא
גם אם זה לטובתה
ולטובתי.
_________________________________
הוא אמר לי אתמול
"אני שומע את כל זה שנתיים, הדבר היחיד שיש לי להגיד לך הוא שאני כל כך שמח שלמרות כל החרא שאכלת, ולמרות כל מה שלקחו ממך לא נתת לאף אחד לקחת את הלב שלך, הוא נשאר כמו שהכרנו בכיתה ג כששנינו עוד לא ידענו כמה חרא אנחנו הולכים לאכול בחיים"
חברות של 22 שנה
חברות נפש ואהבת אמת
כזאת של פעם בחיים
כזאת שאתה אוהב את הבנאדם כל כך חזק שאתה יודע שעד יום מותך, לא תפסיק לאהוב אותו לעולם. והוא, לעולם לא ישכח.
כשראיתי את השם שלו על הצג המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש זה "עוד מתנה שאלוהים שלח לי לחיים"
הוא יודע מה אני מרגישה, איך אני חושבת, מה אני חושבת ואיך כל דבר משפיע עליי, הוא מבין אותי בלי שנדבר בכלל, כי הוא פשוט יודע, מהרגע שהוא שומע את הקול שלי הוא כבר מבין הכל.
אבל הוא ראוי לפוסט נפרד משלו..
