שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בייבי סטפס

לפני 4 שנים. 30 בנובמבר 2019 בשעה 12:03

יש את השיר הזה שיקח לך את הנשימה לכמה רגעים כי המילים שלו/המוזיקה שלו/האנרגיות שלו/ המסר שלו יגרמו לנו להחסיר פעימה כי זה מכוון כל כך מדויק לנקודה הזאת בבפנוכו של הלב שתמיד מכוסה. 

 

יש את הרגעים האלה שאנחנו נזכרים בזמן אמת שעומד מולנו מישהו שאולי הרבה יותר קשה לו ממה שקשה לנו, וכל מילה שנוציא יכולה לעשות איתו או טוב או לא טוב בכלל, ונבחר בטובתו, וזה עוזר לנו להיות רחמניים יותר, ואולי לעשות איזה מעשה טוב או לגרום לו להרגיש טוב. לא יודעת, אבל בטוח שמשהו טוב יוצא מזה.

 

יש את הרגעים האלה שאני מסתכלת על הבנות שלי ומברכת את ה על כך שהן איתי, כי בלעדיהן, לא הייתי.

הרגשה עצומה של אהבה אינסופית, אהבה עד כדי בכי. אהבת אמת.

 

את החברות הטובות, ששם למרות הקושי

לא קל להיות לצידי

לא קל להיות חברה שלי

זה דורש צורת הכלה אחרת 

שלא ניתנת לכל אחד

רק לאנשים מסויימים

לא קל לעקוב אחריי

לא קל להכיל את הכאב שאני גורמת לעצמי

לא קל להכיל את זה שאני עושה את זה במודעות מוחלטת

לא קל להיות חברה שלי

אבל מי שכן... היא פרייסלס עבורי לנצח

ואני שלה לנצח.

זה גורם לי להרגיש באמת

אהבה, בטחון, חוסר פחד מנטישה או פגיעה מכוונת

כי הייתי כבר מטרה מספר פעמים בחיי.. זה פשוט גורם לי להרגיש, את מה שאני זקוקה לו.

 

יש לי את מה שאני זקוקה לו

יהיה לי את מה שאני זקוקה לו עוד, אבל כרגע זה לא הזמן

אבל העיקר

יש לי.

יש לי.

ותודה על זה. 

שיש לי דרך לא להפסיק להרגיש.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י