שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

בייבי סטפס

לפני 4 שנים. 17 בדצמבר 2019 בשעה 17:40

אלופת ההכחשות זאת אני

וה' יודע כמה טוב אני עושה את זה

עד שזה מתפוצץ לי בפרצוף.

הרי ברור לכל אדם שהעולם לא עוצר, הזמן לא עומד מלכת ואנחנו מתבגרים

אח"כ מזדקנים

אח"כ אתם יודעים...

 

לכל אחד (בעיקר אחת) לא קל להתבגר

לא פשוט להתחיל להבין שהחיים לקחו אותך לאן שהם לקחו ולא לאן שתיכננת.

לא פשוט להבין שזאת המציאות ואת הרצונות של הלב צריך לשים בצד.

לא פשוט להבין שיש מעט מאוד דברים שאתה יכול לשלוט עליהם.

לא פשוט להסתכל אחורה ולהבין איזה חרא יצאת אתה בזמן שהאשמת את כל העולם בכמה שהוא חרא. 

אבל אני... יצאתי מלכת החארות מרוב שאני מרוכזת בעצמי ובצרות שלי בלי להסתכל מסביב.

 

היום ראיתי את אבא שלי פעם ראשונה הולך עם מקל.

היא הכינה אותי, אבל אי אפשר להיות מוכנים לזה באמת. 

נשברתי.

לא מולו

אבל נשברתי.

לא משנה מה היה שם, אבא זה אבא. 

ולראות ככה את אבא זה כואב. 

הוא סובל.

ואני לא שם.

חרא חרא חרא בת. 

והדמעות האלה שלא מפסיקות לרדת לא יעזרו, עדיין חרא בת. 

 

בא לי למות. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י