לפני 4 שנים. 4 בינואר 2020 בשעה 10:56
כמה נוראי זה להיות חסר אונים
להיעזר בהליכון
לתהות האם מישהו יעזור לי עם המדרגות או איך לעזאזל אני עולה לשם לבד (כולה 4 מדרגות).
האם הנהג מונית יעלה לי את ההליכון או ש"תסתדרי לבד רק תזדרזי"
הכי מעליב
שדווקא במצב הזה
מעריכים אותך הכי פחות
ולא בדיוק שומרים לך חסד על מה שהיית/נתת/עשית לפני.
כנראה באמת לכל אחד יש תחליף
וה' כבר מזמן אומר לי משהו
אני רק לא מצליחה לפרש את זה נכון. יותר נכון לעשות עם זה כלום. כי אם אני שומרת חסד, זה לנצח. לא עד שמישהו נהיה מולי סמרטוט וקרס פיזית ונפשית ואין לי צורך בו יותר.
פאקינג מעליב.
הייתי עדה להרבה רוע וחוסר אנושיות בשבועיים האלה,
כואב לי על מי שמתמודד עם זה יום יום. כואב לי על מי שעושה את זה וחושב שזה בסדר, שמותר לו.
כואב לי שרובנו נהיו חיות.
הכל כואב
בעיקר בקור הזה.
