פוסט שלישי ברצף
מישהי חטפה שלשלת מילולית
או מחשבתית
או שתיהן יחד.
לא יכולה לעצור.
"את תקחי את הסיכון להיפגע בעצמך, אבל אם את יודעת שאת עלולה לפגוע באחרים, את לא תעיזי"
כן.. היא מכירה אותי טוב טוב.
אני אוהבת את זה שהיא אוהבת את התהליך שאני עוברת, שהיא מצליחה להכיל אותי בתוך התהליך הזה בלי לשפוט אותי, שהיא מצליחה להבין את הצעדים שאני בוחרת לעשות.
אני לא מצליחה לעכל את עצמי בכל התהליך הזה של גיור וחזרה בתשובה. זה מרגיש כמו חלום ברור. מאוד ברור, אבל חלום.
לא כזה פשוט כל העיניין הזה
ולמרות זאת, אני בוחרת להתמודד.
אני. מי היה מאמין??
זה פשוט מרגיש נכון.
הכי נכון עד עכשיו בכל 33 שנות חיי.
לקחתי על עצמי משהו
אעשה כל שביכולתי לקיים אותו
ואם הרב אמר
אז אני עושה (או לפחות מנסה)
ואם אסור לי להחטיא נשמות
אז כנראה שהגיע הזמן לקנות תחתוני צניעות ולזרוק את המפתח לים.
אני כל כך נשלטת מבפנים שזה מפחיד.
אבל יש לי רק שולט אחד.
ואני מתמסרת רק לו, כי מעולם לא הרגשתי בטוחה להתמסר עד לרגע הזה.