------------------------------
החלטתי לכתוב על נקודת המבט *שלה*, על התחושות *שלה*,
כשאני שמסתכל לתוך עיניה בזמן שאני מעליה,
קריאה נעימה
------------------------------
אתה יודע,
אני כבר מחכה לזה כל כך,
כל רגע, כל דקה,
אתה יודע שהערב אתה הולך לקבל את המתנה שאתה הכי אוהב,
את הדובדבן הכי מתוק שבקצפת שלי.
אני יודעת שאתה אוהב את המבט שלי בעיניים כשזה קורה.
את המבט המופתע שלי, כשאתה פותח אותי,
את כאב הנוכחות שלך בתוכי:
זה כואב כשהאיבר שלך מותח ומרחיב את החור הכי עדין שלי,
וזה כואב כשאני יודעת שאתה כובש ומתענג על החלק הכי אינטימי, הכי אסור והכי סודי שלי.
אתה קולט שעוד מעט חור הטוסיק המתוק והקטנטן שלי הולך להיפתח שוב כדי לקבל את כל כולך לתוכי?
אני הולכת למסור לך אותו במתנה לכל הערב.
החור הקטנטן שלי - יהיה שלך ורק שלך.
עוד מעט אני ארגיש אותך שוב בתוכי, פותח ומרחיב את החור העדין והחמוד שלי בכל המצבים האפשריים...
נעשה את זה בעמידה, בשכיבה, בישיבה וכשאתה מעיף אותי באוויר...את זה אני אוהבת במיוחד.
כשאתה מחזיק אותי בידיים שלך באוויר, הרגליים שלי על הכתפיים שלך, התחת שלי פתוח לרווחה, ואני מרחפת על הזין שלך.
אין לי שום ברירה, אלא להיכנע לחלוטין, להתמסר ולעזוב את האחיזה...
בהתחלה אני מנסה להתנגד, מרימה את עצמי בכוח מעליך, מנסה לכוון אותך לחור הראשון שלי, אבל אז אחרי הרבה מאמץ אני מתעייפת.
הגוף שלי מתחיל להיכנע לכוח המשיכה. אני מתעייפת מהמאבק ומאבדת שליטה – ואז אני יודעת שהחור האחורי שלי הופך להיות כולו שלך.... שלך לעשות בו מה שתרצה.
כשאני באוויר ואתה אוחז אותי בידיים כמו נוצה, אני יושבת והטוסיק שלי מהודק כל כולו על הזין שלך.
וכדי להדגיש לי את הסיטואציה, אתה משעין את כל המשקל שלי בנקודה אחת ויחידה,
בנקודה בודדה שאותה אני לא יכולה לפספס,
הנקודה הכי שורפת ומשפילה,
וכשכל המשקל שלי מרוכז באותה הנקודה האחת
אז אין לי לאן לברוח ממך. כי שיפדת את כל כולי אליך.
אז, כשאתה לובש אותי עליך כמו פרס ניצחון,
ואני מתוחה עליך עד בסיס התחת שלי, כשאתה מגיע עד הסוף לתוכי,
אני באמת מרגיש את כל החדירה,
אני מרגישה את המילוי האדיר שאתה ממלא אותי,
את כל דפנות החור שלי מתרחבות עד בלי די,
בלי שאני יכולה לשלוט בדבר - כי אז אני יושבת עליך נעוצה,
והתחת שלי פתוח רק לך.
---------------------------------
עכשיו אתה מתחיל.
בשתי ידיים חזקות אתה מפריד את שני פלחי הטוסיק היפים שלי ומותח אותם לצדדים עד שאי אפשר יותר, ומפשק את החור הקטנטן שלי כדי להכין אותו לחדירה שלך.
הטוסיק שלי, שאתה כל כך אוהב, עכשיו חשוף לאוויר ולאור. השרירים המשורטטים של החור שלי נמתחים לאט, הפלומה שמקיפה אותו סומרת בעדינות מתענוג.
אני מפנה את החור שלי אליך, ומרגישה את האוויר שעובר ומלטף אותי בכל החורים, מגרה אותי ברכות ובעוצמה.
אני מרגישה את המבט שלך צורב אותי, רואה אותך מסתכל בהערצה על הפתח הקטנטן המתוק הזה, על החור הקטן והיקר הזה, שעומד לקבל מיד את כל כולך. יצירת מופת של שרירים ועצבים, שנועד הערב לדבר אחד בלבד – לענג אותך בכל הצורות והמובנים.
אתה מתקרב כדי להסתכל עליי מקרוב,
ממש מקרוב,
כי פתאום אני מרגישה חום נעים בשער האחורי שלי,
אתה מתחיל לשחק בי בלשון,
הרטיבות חורצת את גורלי,
אתה מזיין את החור שלי עם הלשון,
יוצא ונכנס, ושוב יוצא,
מרטיב ומסמן את המטרה שלך להערב,
ההכנה הראשונה לכיבוש,
ואז כשאתה נסוג, אתה בעצם רק נותן לי להתארגן שניה,
לנשום את התענוג הנקי האחרון לפני שאכאב אותך,
נותן לי להתכונן לקראתך, לקראת כל כולך.
הגיע הזמן.
אתה מניח את האיבר שלך על המקום היקר שלי, ואני יודעת שתיכף יתחיל המסע הקסום שלך פנימה.
קודם תהליך ההכנה, שהוא הרגע הכי כאוב.
לא סתם אתה מחכה תקופה ארוכה בין הביקורים שלך בטוסיק שלי.
כך הוא מתכווץ ונהיה קטן יותר, מתנגד יותר, לוחץ יותר,
כך גדל תענוג הפתיחה שלו. כך אתה מתענג עליי יותר.
כי ככל שעובר זמן,
אני שוכחת אותך, והחור שלי שוכח.
וככל שהחור שלי מתקשה ושוכח,
הוא נהיה פצפון, מתקשח ומתהדק לקראתך,
וככל שהוא קטן וקשה והדוק יותר, ככל שהוא לוחץ עליך יותר,
כך קשה לך יותר לפרוץ אליי, להבקיע אותי,
ובלי לחכות ולהודיע,
אני מרגישה אותך כבר מתחיל בפתיחה שלי,
זה תמיד יהיה בהפתעה, כי בלי שאני מתכננת אתה פתאום מופיע בפתח - ואני בתגובה מהדקת את השרירים שלי סביבך כדי לנסות למנוע את הכניסה הבלתי נמנעת וכך מכאיבה לעצמי יותר,
אני יודעת שאתה רואה גם את הפה שלי מתכווץ...ואתה מחייך בעונג עילאי.
וככל שאני קטנה ולוחצת יותר, כך אני כואבת אותך יותר בתוכי,
עם כל מילימטר שאתה חודר ופותח אותי,
כי כשעובר זמן רב, והחור נהיה פצפון,
כשאתה מניח את כיפת האיבר שלך על פתח החור הקטן, זה לוחץ...לוחץ מאוד.
וככל שאני צרה יותר, כך אתה צריך להתאמץ יותר כדי להכניע אותי, להצליח לפרוץ לתוכי,
רגע ההבקעה שלי הוא שיא ראשון של כאב ותענוג. אתה דוחף ולוחץ עליי בכוח, ואני עדיין מתנגדת, השרירים מסביב לחור שלי נלחצים עליך בעוצמה, מנסים למנוע את הכניסה שמתקרבת.
כדי להרגיע אותי, להרפות אותי ולהסיט את תשומת הלב שלי ממה שאתה עושה לי מאחור, אתה לוחש לי מילים כאלו שמעולם לא שמעתי, ולא אשמע,
הלשון שלך גולשת לתוך האוזן שלי, וממלאת אותה ברטיבות ותאווה ואני מאבדת שליטה, ואז פתאום זה קורה... אני נושמת נשימה אחת עמוקה ומתרפה, ופתאום פלופ! קול של מלאכים נשמע, הצליל הקסום של הפתיחה. אתה מצליח וגולש בבת אחת לתוכי...ואוו! אתה בפנים!
עכשיו אתה מחקה בדייקנות כל תנועה של כאב שאני עושה, כל מחווה של ידיים, כל כיווץ עיניים, כל עיוות פנים, כל מבט מיוסר,
ואני מביטה בך בטירוף מוכר, מחכה שתשתמש בי כבר.
אני יודעת שכל תנועה וכל קול שלי הופכים מיד לתענוג הפרטי שלך.
פאק!
אתה!
בתוך!
התחת!
שלי!
בכל החלקה, בכל כניסה ובכל יציאה שלך ממני העיניים שלנו נפגשות, ואתה חודר לתוך הנשמה שלי, רואה את הכואב שאתה גורם לי,
רואה את הכאב שאתה גורם לי חורט בפניי, הכניעה וההתמסרות מעוותים את גופי. בעיניים שלך אני רואה עד כמה אתה מתענג עליי, ואני נטרפת ואוהבת את זה!
בבת אחת אני פתאום יודעת ומבינה שעכשיו החור שלי כבר לא שלי,
שעכשיו אני נחדרת ונכבשת עד למקום הכי עמוק, הכי אישי, הכי שלי.
כשאני יודעת שאתה שם כל כולך בתוכי. בתוך ההיכל, קודש הקודשים האסור שלי. פותח במפתח שלך את השער להתמסרות המוחלטת שלי אליך.
זה רגע יקר במסע שלנו הערב, רגע ההכרה המתוק,
שנינו נמצאים בתוכי, לחוצים–כואבים משני צדי האהבה. בתוך הטוסיק שלי. ברגע הזה שאחריו אני כבר לא אהיה אותו הדבר.
אתה הפותח, החודר, הכובש, שהופך את חור הטוסיק לשער לנשמה שלי,
אני הנחדרת, שכל מילימטר שלך בתוך השער האחורי שלי מעורר בי מיליון תחושות,
אתה כאן כדי לפתוח אותי, למלא אותי בך עד שאין מקום בי יותר, לגרום לי להרגיש אותך במובן הכי עמוק - לכבוש אותי בכל הדרכים והצורות,
אני כאן כדי למסור לך את הדבר הכי יקר ומקודש שלי, להיות נחדרת ונכבשת בכל מובן אפשרי.
עכשיו זה שניים בלתי נפרדים. מהודקים סביב חור אחד בוער בכאב ותאווה, ובתוכו חוד התענוג הקסום.
אתה מפלס את הדרך שלך לתוכי-מחליק פנימה, ואני לאט מתרחבת, מכילה, נמתחת. אתה ממשיך עוד ועוד ועוד, אל מעמקי הישבן הפרטי שלי, אל תוך ההיכל הכי אישי והכי סודי שלי. החור היחיד שאותו אני שומרת לעצמי בביישנות ואדיקות – עכשיו הוא מחולל ונכבש בסערה. אתה כבר כולך בפנים...בועל אותי, מרחיב אותי לכל הכיוונים, מותח, מכין אותי לסערה שמיד תבוא, בתוך הטוסיק שלי...
העיניים המכווצות שלי והאנקות שאני משמיעה, לא יכולים שלא להסגיר את הכאב והעונג שאתה גורם לי –
כאב החדירה הענוג, אבל גם כאב ההשלמה עם הכיבוש של המקום שהוא הכי פרטי והכי אינטימי – התחת שלי.
פתאום הפתעה! אתה חודר עמוק מדי, קורע אותי!
לא! רגע! שניה!
אני מושיטה אליך ידיים קדימה... עוצרת את האגן שלך מלהתקדם בתוכי, אני רוצה לעצור אותך..להירגע..לעכב אותך מלהמשיך לפתוח אותי, להאט את הקצב שלך...לשלוט.....
אבל אני יודעת שזה בדיוק הרגע שעבורו חיכית כל הערב,
פסגת התענוג שלך,
הרגע שאותו חלמת ובשבילו אתה חודר אותי ונמצא שם בתוכי.
הרגע שאחריו יהיו הכיבוש שלם.
לוקחת לי שניה להיזכר בזה,
ואחר כך שניה נוספת כדי לעכל את הדין, את ההשלמה:
זה הרגע שבו אתה מסיר את כל ההגנות שלי,
הרגע שבו אני מבינה שהכיבוש עוד שניה הולך להיות סופי, מושלם וגמור, ושום התנגדות שלי לא תעזור.
כשאני מבינה שנלקחת ממני השליטה בגוף שלי ובחור הכי אישי שלי,
שאתה גומר לאלף את הטוסיק שלי עד תום.
עכשיו מי ששולט בחור שלי הוא אתה,
ואתה מחליט מה לעשות בו, אם להרחיב אותי עוד קצת ואז להתפוצץ במעמקיי,
או להישאר בתוכי ולמתוח את התענוג והכאב עוד שעה שלמה...
...בתוך הטוסיק שרק עד לפני כמה דקות היה ש-ל-י.
אז אתה מציב את הפנים שלך מול שלי, ומחייך חיוך קטן של סיפוק
העיניים שלך חודרות לשלי, ואתה רואה בהם את ההבנה מנצנצת, כנועה, כשאני מודעת ומבינה מה אתה עושה לי, ומה הולך לקרות מעכשיו - אתה כובש את כל כולי, והתחת שלי – הוא שלך. אתה מתענג ונטרף לראות אותי חסרת אונים, מושחלת ומהודקת עד הסוף אל האגן שלך, כשאני כבר יודעת ששום דבר לא יוכל לעצור אותך...
כדי להשלים את האילוף של החור שלי, אתה מרגיע אותי...(כאילו שעכשיו תהיה רגיעה)
עדיין מחייך, אתה שם את הפה שלך על האוזן שלי, לוחש לי "ששששששששש" רך שמרגיע ומרפה אותי. החור שלי מתרפה,
ואני נכנעת –
אני שלך.
אז אתה
מזיז לצדדים בעדינות ובאיטיות
את ידיי שעד עכשיו עצרו אותך מלהתקדם בתוכי,
ואתה מדגיש כל תנועה,
דואג שאראה ואדע -
שעכשיו זה אתה.
אתה הוא האדון לגורל הישבן שלי, לגורלי,
אדון הנשיפות המהירות, אדון הגניחות והזעקות, אדון האנקות החרישיות, אדון הדמעות,
וכשאתה מסיר את כל המעצורים, וממשיך כמו שתוכנן – רק אתה מחליט איך זה יקרה - רק אתה מחליט באיזו צורה אני אחדר וכמה זה יכאב לי,
ואני שלך,
אז אתה מחליט ולוקח את השליטה המוחלטת בי לידיך –
עכשיו אני כמו חמאה בידיים שלך,
ואז, ברגע מסוים,
אתה רוצה להגביר את ההנאה שלך, את הכאב שלי,
אתה דורש שאביט עליך, דווקא כשאני מנסה לחמוק ממבטך,
כשאני מתנשפת, נאנקת, זועקת,
אתה רוצה להרגיש את הציפורניים שלי שורטות בבשרך,
כשאתה עושה לי מה שאתה יודע הכי טוב לעשות,
למתוח את הכאב והתענוג גם יחד עד לשיא חדש -
אז אתה מחליט לחדור אלי בעוצמה,
אתה רוצה להרגיש אותי מושחלת עליך עד תום -
אתה מרים אותי מהאגן, מפשק את שני הלחיים של הטוסיק שלי הכי חזק שאתה יכול, ומושיב אותי עליך בכוח, מחדיר אותך לתוכי לעומקי הנשמה.
אני גונחת, פולטת אנחה עמוקה והעיניים שלי חודרות אותך במבטן...אני רואה ויודעת בדיוק עד כמה אתה מתענג עלי, החיוך שלך לא יכול להסתיר.
עכשיו, אני מודבקת אליך, אתה נטוע בתוכי - הטוסיק שלי נעוץ כהלכה...עד תום...מהודק אליך כמו שלא היה אי פעם.
לא יכול להיות קרוב יותר מזה. הלשונות שלנו רוקדות כבר שעה, מתעלמות מכל מה שסביבן.
עכשיו אני מרגישה את הלחץ, את המילוי,
את החור הקטנטן והחמוד שלי נמתח ומתרחב,
בדיוק כמו שתמיד רצית אותו, בדיוק למידות שלך
בדיוק כמו שרצית אותי, נחדרת וכנועה,
החיבור הושלם, אתה כל כולך בתוכי, כמו לפיד עצום שנטוע בי,
מרגישה את החור הקטנטן והסודי שלי מתחיל לבעור
הדפת, חדרת ופלשת לתוך כל המרחב הענוג שלי, נעלת את עצמך בתוכו, והבערת בו להבה.
ואז, כשסיימת את שלב הכיבוש וההרחבה שלי,
השלב הראשון לקראת הסערה,
כשסיימת להכין את הטוסיק שלי למה שמיד עומד לקרות, אתה עוצר ומסתכל בי בתדהמה, כשאתה יודע שאני כולי כבושה ונתונה בידך, שחדרת ופלשת לנשמתי, ואתה נטוע בתוך המקום העמוק ביותר בי, היופי הכואב שלי עוצר את נשמתך.
וכשאתה עוצר, אני נוחתת לאדמה באבחה כואבת,
פתאום מרגישה שוב את הגוף שלי, ובתוכו החור הקטנטן שלי שורף וכואב אותך.
ותמיד ברגע הזה, ברגע המדהים הזה, אני תמיד גם שוכחת,
שוכחת בכל פעם מחדש מה עומד לקרות עכשיו,
כמו ילדה קטנה מופתעת פתאום אוחזת אותי בהלה קטנה, שנעלמת כשאתה דואג להזכיר לי - פתאום אני נזכרת מה התוכנית, השריפה הנעימה בטוסיק שלי הולכת מיד להפוך לבעירה.
אני מסתכלת בך בהכנעה כשאתה שואל אותי "מוכנה"?? … ואני במבט מבויש ובפה סגור מהנהנת,
ותמיד אתה מיד אומר שאתה לא שומע אותי, ושואל אותי שוב, בקול הרבה יותר חזק: "מוכנה?!"
ואז אחרי השתהות קצרה, כשאני מוצאת שוב את האמון בעיניך, אני צועקת "כן"!!, יודעת מה עומד עכשיו לקרות:
כשאתה שומע את ה"כן" שלי, אתה מרים אותי בעדינות, ומניח כרית מתחת לישבן שלי, מכוון אותי כך שיהיה לך הכי נוח ונעים לחדור אותי,
ושוב מחייך,
ואז,
מתחילה הסערה...
במקום הכי חבוי
במקום הכי אסור וסודי
במקום הכי ענוג ומבויש שלי
אתה מתחיל לדפוק את החור הכואב שלי בכוח, בתאווה אדירה,
נכנס ויוצא מהטוסיק שלי במהירות ובעוצמה,
יוצא ונכנס מאות פעמים, שוב ושוב לעומק עומקיי,
למקום הכי עמוק שאפשר,
עד שהטוסיק שלי כמעט מאבד תחושה,
עד שאני מרגישה שכבר אין בי מקום,
אתה מצית בחור הקטן שלי בעירה עצומה,
ובדיוק אז, שוטף אותי גל אדיר של תאווה, האש שמגיעה מהטוסיק שלי מבעירה את כל כולי, ואני גומרת ברעד עצום, כשאתה נועל את עצמך במעמקיי לנצח.
שנינו מתמוטטים לארץ,
מחוברים-קשורים בתוך ההיכל,
כמו שמעולם לא היינו.
עכשיו אתה נטוע בתוכי, ואני כל כולי שלך.