לפני 8 שנים. יום שני, 26 ביוני 2017 בשעה 22:03
כמו ג'ורג' סטיונוביץ' של ברנרד מלמוד, אני נרגעת רק אחרי חצות הליל. בימים חום מהביל, ובלילה אני יושבת על הספסל המטאפורי, חולמת על חיים טובים יותר.
--טופאק טען שהחיים מסובכים רק כשמסבכים אותם. אני עוד צריכה ללמוד את אומנות החיים הפשוטים--
ורק החלומות אינם. אלו שבאים בלילה, לא ראויים להיקרא חלומות. אלו סיוטים המושפעים מסרטי הפורנו שאני גומעת לפני השינה. וחלומות אמיתיים, כאלו שחיים עבורם, כאלו שהייתי רוצה לצעוק? עדיין לא למדתי לחלום.
ניטשה ידע שצריך איזה 'למה' לחיות למענו. את התכלית המקורית שלי איבדתי בדרך, תכלית חלופית אין לי באמתחתי.
תקוותי היחידה היא ששלהי דקייטא לא יהיו קשים עוד יותר מקייטא זה שלי.