לא פעם ולא פעמיים, יש לי חיסרון, החיסרון שלי נובע מאי הבנת תקשורת בינאישית.
לדוגמא, אני לא מבין רמזים, כמה שלא ינסו, לא אבין אלא אם יגידו לי ישיר.
לעיתים אני יכול להגיד משהו שלדעתי נשמע לגיטימי לגמרי, אבל האחר יפגע מזה ואני אפילו לא התכוונתי להעליב או לפגוע.
למשל כתבתי שאולי מחפש מלכה חדשה וכל מיני שטויות.
למה אני רושם את זה?
אני רושם את זה כי אני אדם בודד, הבדידות מובילה לשיעמום אדיר, השיעמום האדיר מוביל לכך שאני מחפש תשומת לב, זונת תשומת לב.
למשל להגיד שאני רוצה להתאבד, האם אני אעשה את זה?, לא, לא אעשה.
האם יש לי סיבה ממשית לבצע את זה?, לא חושב.
אז למה להגיד?, כי אולי זה ימשוך מישהו\י להגיב וכך תהיה לי אינטרקציה עם אדם כלשהו.
אז לעיתים אני מתגרה בדוכסית, בכדי להשיג תשומת לב אולי בוואטסאפ אולי פה.
אני חושב שהיא שולטת נפלאה, היא מתחשבה בי, היא מכילה אותי וזה לא דבר של מה בכך.
נכון, אני לא מה שהייתי פעם כי מודע שהמרחק משגע אותי.
קשה לי לעשות נסיעה ולשרת אותה לאחר מכן, אין ספק.
לא פשוט לשרת מישהי שאתה גר 140 קילומטר ממנה.
