לפני 16 שנים. 30 בדצמבר 2007 בשעה 8:23
לקום בשלוש בבוקר,
להדליק קמין, לפתוח טלויזיה ולצפות באחד ממשחקי הפוטבול המדהימים שיצא לי.
שתי קבוצות, משחקות על משחק שלא חשוב לכלום, חוץ מגאווה.
מצד אחד ניו אינגלנד, בטווח הראייה שלושה שיאים מיידים, שניים אישיים של הקווטרבק המדהים טום בריידי, שני של הרסיבר הלא פחות מדהים רנדי מוס, זה שחשבו שהוא גמר את הסוס, ולא פחות חשוב, מספר היארדים הגדול ביותר לעונה לקבוצה אחת, קרוב קרוב להשגה. אבל אחרי 15 ניצחונות, מקום ראשון מובטח בפלייאוף נשארו רק חלומות להקרא הקבוצה הטובה אי פעם.
מצד שני, ניו יורק, שהבטיחה כבר את מקומה בפליי אוף ולא אכפת לה ממש מתוצאת המשחק, רק שבספורט כשהוא בשיאו, לשחקנים כול כך תחרותיים, אין משחק סתם לא חשוב.
היה טוב
