REBIRTH OF BENT

פעם היה רק BENT, שם כינוי ומאחז בשפיות, מקום שלי להיות חלק מעצמי, הוא היה וירטואלי, זהות חלקית לאדם שלם.

אחרי זמן ועם הגדילה עצמית והתפוררות נישואי היה לי הצורך בקול נוסף, דרך אחרת להביע משהו מעצמי, יצרתי לי עוד כינוי משני, אותו אני עדיין שומר, בגלל שהוא גדל למשהו אחר וחלקתי דרכו משהוא שהיה מיוחד ואמיתי ונכון לי. יש לו הרבה משמעות עבורי וקשה לי להפרד ממנו, אולי בעתיד אני אעשה לו את מה שאני מתכוון לעשות היום לקול מספר שלוש. היום עדיין קול מספר שתיים חייב להשאר כך, חלון שממנו אני מביט לפעמים החוצה, החשיפה שלו עדיין לא אפשרית מהכמה סיבות.

זמן עבר ונישואי הגיעו לנקודת משבר ופגשתי את מי שהיום מהווה חלק כול כך חשוב ממני ועולמי, התאהבתי, נאהבתי (ואני עדיין אוהב ונאהב) ויצרתי לי עוד כינוי כדי שתהיה לנו פרטיות משל עצמינו, זמן עבר והכינוי ההוא שהיה עלה של תאנה למשהו הפך לחשוב פחות והאני שלי, שמיוצג יותר מכול דבר על ידי BENT , נשאר החלון המרכזי דרכו אני מראה לעולם ולה אותי. אולי בגלל שהיא התאהבה בBENT ולא בסאדיסט, אולי בגלל שבגלל שאיפה שלי לשלמות, חשפתי לאישתי לשעבר את קיום הרומן שלי, בגלל אילו ועוד סיבות קטנות לא היה סיבה אמיתי יותר לקיום הסאדיסט, פוסט ארוך זה נועד להעביר את תוכלת כול מה שנכתב אז בשם אחר לכאן, אלי, זה נכון לעשות.

הפוסטים מוצגים מהאחרון לראשון כפי שנראים בבלוג המקורי (תיקנתי כבר שגיאות כתיב שלי בדרך).

הערות הכותבים והמגיבים הועברו כפי שהן.

בקרוב אמחוק את הניק ואת הבלוג כולו.

***************************************************************************************************

יומן הסאדיסט הרומנטי:

יום כיפור הצעה נסופת
פורסם לפני 154 ימים ב - 21 בספטמבר, 2007 בשעה 22:05
צום => הזדמנות.

על מה הוא מדבר, את מגרדת את הראש?

נו באמת?

מה ההזדמנות?

יום צום, ניקוי פנימי, בסוף היום, את ובטנך ריקיים מתוכן, וכאן באה ההזדמנות.

בערך שעתיים לסיום הצום אני אוציא מהתיק משהו.

אכין אותי מול עיניך, אראה לך עלי (דוגמא אישית זה חשוב).

ואז אחרי שתשתי תה, עוגה קטנה, קרחון סולרו חמוץ, ומים.

אחרי שתשתאי ממני שוב, אחרי כול זה, המשחקים יחלו.

שעה משחקים וארוחה.

אחרי זה סתם נהנה שוב ביחד.

ואולי נשחק קצת שוב?

תגובה ל: יום כיפור הצעה נסופת
פורסם לפני 153 ימים על ידי izadora • הגב להודעה זו
אתה כותב מקסים
קראתי בהנאה חלק מהכתבים שלך

-------------------------------

יום כיפור,
פורסם לפני 155 ימים ב - 20 בספטמבר, 2007 בשעה 07:22

אני לא נוהג לבקש סליחות, בדרך כלל אין לי ממי ולא ממש סיבה, לא שלא פגעתי ולא עשיתי דברים טיפשיים, רק שהם עד היום תמיד מינוריים לדעתי.

הפעם יש לי אבן על הלב.

אוהב אותה / מכאיב לה, ולא במונח הבדס"מ שאותו אני והיא אוהבים,המרחק, החשאיות, הסודיות, ההבדלים בין המצוי לרצוי, יוצרים מצב שאני מכאיב, מכאיב איפה שכל כך קשה ללטף אחר כך ולעשות נעים יותר.

אהבתי שלי, עונג, מלאך, צעצוע מושלם, סליחה?

---------------------------------------------

יום כיפור, הצעה לסדר היום

תגידי איך זה נשמע?

היום לערב, רשימת מכולת, תקני לנו בבקשה (דברי אוכל, שני מזרקים גדולים יותר מהאחרונים, סודה, בקבוק יין, בטריות, נרות).

אחרי ארוחת הבוקר כנראה שלא תהיה לי ברירה אלא לעבוד בבוקר יום שישי, מהעבודה אני אצא אל הארוחה המשפחתית, ואחרי כן נפגש, אצלך כמובן, אני אביא איתי חיוך ותיק, ובתיק מה את שואלת?

בתיק עם אני אצליח נצרוב לנו סדרה שרצינו לראות ביחד, אני רואה אותנו מחליפים, פרק סדרת אקשן, פרק סדרת צחוקים, פרק משהו רציני, וחוזר חלילה.

יום כיפור, שבו אני אכפר, על חוסר המגע שאני מכריח אותך לחיות בו.

על הספה, טלויזיה, עד מאוחר בערב, מחובקים, אסור סקס, תשארי לבושה, אני אהיה ערום, או אולי רק בתחתונים, יותר כיף ככה, אני חושב על כמה זה יטריף אותך, המגע שלי ערום, בך לבושה, אני אפילו לא מתכוון להיות בוטה, במצב הזה שאת יודעת שאסור, המגע הכי קטן שלי בך יגרום לך ל (למה?) .

לקראת השינה, אני אתקלח, לך אסור, למיטה נלך מחובקים, אני חושב שאני אתן לך לישון.

בבוקר אני אקום הרבה לפניך ואכין לי את הקפה וארוחת הבוקר. עד שתתעוררי אני אעלים ראיות. זה לא פייר.

נצא לטיול, לחוף? בשכונה?

מתי יוצא החג? ארבע, חמש?

בצהרים נחזור הביתה, אני אנסה ללמד אותך לישון צהריים. זה כיף בחיי.

אני אמצא זמן ללעוס משהו בלי לשגע אותך.

אולי עוד טלויזיה?

---
שעתיים לסוף הצום, זמן להסחת הדעת?

מכאן ועד רגע שבירת הצום אני מתכוון לעשות את מה שאני ואת הכי אוהבים, PURE MIND FUCK, מוכנה?

התיק יפתח, צעצועים יפרסו, מתנות יוכנו, בטריות יטענו בצעצועים, את תהיי שם איתי במרכז האמיתי שלך, הפוקוס שלי כולי, את ואני, ושקט של יום כיפור.

----

כמה דקות לפני סוף הצום אני אפרוס את העוגה, אכין לך תה מתוק, ואקשט את שולחן האוכל בחבל.

נגמר כבר יום כיפור?

מוכנה?

LET THE GAMES BEGIN ?

------------------------

כשאני אעזוב לעבודה ביום ראשון, אני מקווה שהחיוך שלך על הפנים, יהיה בדיוק כמו שאני מתאר אותו.


תתחיל שנה וברכותיה
פורסם לפני 163 ימים ב - 12 בספטמבר, 2007 בשעה 14:54
אבל היא כבר החלה, ואת כבר פה, ואני מסוחרר, מאוהב, מרוגש, מחורמן.

ואת שלי :).

לשנה מענגת עם עונג.

לשנה שונה, לאמת שתפרח, לסינון העיקר מהטפל, לקבלה לנתינה, לאחריות ואהבה.

לי ולך.

(ולכול מי שקורא ואוהב 😄 )

--------------------------------------------------------------------------------

תגובה ל: תתחיל שנה וברכותיה
פורסם לפני 160 ימים על ידי izis(נשלטת) • הגב להודעה זו
לא יכולתי ליחל להתחלה של שנה חדשה כמו שהיא התחילה איתך
שנה קסומה וטובה, מלאה בבשורות טובות והתחלות טובות חדשות

אוהבת


אני בדרך,
פורסם לפני 173 ימים ב - 2 בספטמבר, 2007 בשעה 13:53
אחרי כול כך הרבה זמן,
אני כבר מתכנן את ההודעה הזו,
אני בדרך,
כבר יוצא,
תתכונני.

אני מורה לך, "חכי לי, כמו שאת הכי רוצה שאני אראה אותך!",
ואז אומר "אני כבר יוצא",
"תוכלי להחזיק את הנשימה רק עוד שעה?"

כשאני אגיע אל הבית שלך, אני אתקשר שוב,
"פה למטה. סיגריה ואני עולה, את מוכנה?"

אני אשב שם למטה, אעשן לי את הרוגע שלי,
אתגבר את הרעב שלי,
אבנה לך עוד קצת ציפייה,
ואז אתקשר שוב,
"אני עולה, תעשי רק דבר אחד קטן בשבילי, XXXXXXXXXXXXXXX"

אני בדרך, ואני לא כבר לא נושם.

ואת מתה לדעת מה יהיה הדבר הקטן הזה 😄


חבל זה טוב
פורסם לפני 173 ימים ב - 2 בספטמבר, 2007 בשעה 09:41
אהובתי המתוקה, אני אכרוך אותך
מפוסקת מול עיני
מטעם שכמוך
ואסעד ממך את אהבתך

אני אקשור אותך
בתולית וחסודה
כמוסה בתוך עצמך
ואלטף את הסודות שלך החוצה

אקשור אותך,
מפתה, חנוטה, פעורה, לחה
וארכב עליך עד סיום מתוק וצועק

אני אקשור אותך

ואתן לך את עצמי

--------------------------------------------------------------------------------

תגובה ל: חבל זה טוב
פורסם לפני 173 ימים על ידי izis(נשלטת) • הגב להודעה זו
כל מה שחולף לי בראש הוא ראשוני קדמון וחסר טאקט או בקיצור גגגגררררררררררר

תגובה ל: חבל זה טוב
פורסם לפני 173 ימים על ידי לא קשורה • הגב להודעה זו
גמני רוצה כזה.
יש לך אח גדול אולי?


דיווחים, אני שמח להודיע שאין.

יותר בחינה של אתמול.

אתמול היה אחד הימים הרעים, עיכול של הטיפול שהעלה הרבה רעל עם הרגשה פיזית מחורבנת וקצת רחמים עצמיים.

שילוב קטנלי.

הבוקר קמתי רגוע,

שיחת בוקר עם א' המלאך המתווך הרגיעה אותי עוד.

עבודה מעניינת לא משאירה לי ממש זמן לכתוב או לחשוב.

ובכל זאת:

עברתי ליד חנות פרחים, כאן ליד העבודה, עמדתי ליד אגרטל זכוכית צר, כדורי זכוכית, מתרחב לאט וחשבתי לעצמי על כול מיני דברים.

בתכלס האו הזכיר לי צעצוע כזה:


מתוך האתר הנ"ל
http://www.xandria.com/sex-toys/dildos.html

או אחד מאילו:



מכאן

http://www.intimatesynergy.com/adult-sex-toys/-Acrylic-&-Glass-Dildos_c3sc59.html

ומשם שטתי לי קצת באתרי צעצועים, מה שגרם לי לחיוך, הדמיון הויזואלי שלי גרם לי לחלום אותך, איתי והצעצועים,

---------------------

במחשבה שניהה ושלישת, ההבטחה שנתתי כול כך מטומטמת, למרות הנחיצות שלה.

סתם כאב, בזבוז.

תגובה ל: 8
פורסם לפני 178 ימים על ידי izis(נשלטת) • הגב להודעה זו
כבר התחלתי לדאוג...


שבוע?
פורסם לפני 179 ימים ב - 27 באוגוסט, 2007 בשעה 21:07
כבר?

בלי?

עם 😄 (חיבקתי את הידיים בדקתי את האיות).

עם שניות בטלפון, ודקות עם המלאך אלכס.

עם מילים שלא מפסיקות להכתב, רק לא תמיד נשלחות אל החלל הצר של הבלוג.

עם מילים שאת כתבת שמפילות אותי לרצפה, מחפש שפכטל...

עם חבילת סגריות מנטול מזופתות (אם כבר אני מעשן, אז משהו שלך).

עם רשימה של כבר עשיתי, הבטחתי לעשות, עוד לא הזכרתי.

עם חיפוש אפוף אחרי סוד מסווג.

עם שבר בלב שאני פשוט מאושר שזה לא הרנייה.

עם עין אחת צוחה ועין אחת בוכקת.

עם תקווה, שאת משמרת עבורי.

עם דקות של חוסר שפיות מודרך.

עם כאב ראש.

עם אלכוהול.

עם בהייה בבאנר המתחלף של הכלוב, ותכנון רציני על שלט ניאון זוהר שם פעם.

עם ספר.

עם מחשבות על ספר חתום במשמרת.

עם רצון לשלוח מטלות, בקשות, מענות, לבבות, כריות, סדינים, שוטים, ויברטורים, פרחים, המבורגר, בורקס, בלונים, סרטים, מצלמה, מחמאה, אהבה.

עם כול מה שאני לא יכול ורוצה וכול מה שאני יכול ולא רוצה.

עם, איתך.

--------------------------------------------------------------------------------

תגובה ל: שבוע?
פורסם לפני 179 ימים על ידי izis(נשלטת) • הגב להודעה זו
כמעט...
כבר חשבתי שאצליח להתחיל את השבוע הזה בלי דמעות
אבל.
התפספס לי... 😄
עם- אהוב שלי
כי אם- זה רק מילת תנאי
ואין שום תנאי בעםים שממלאים אותי.
עם
המון אהבה
עם המון געגועים
עם המון דמעות
עם המון מחשבות טורדניות שלא מרפות
עם יותר מדי סיגריות
עם יותר מדי שיחות
עם יותר מדי, מעט מדי, הרבה מדי הזיות הולכות וגוברות
על הפעם האחרונה שנפגשנו
על הפעם האחרונה, שלא קלטתי שתהיה אחרונה לעוד הרבה זמן
על הפעם האחרונה שהרגשתי אותך, נשמתי אותך, בהיתי בך
קצת מפחדת מהתקווה הזאת
יש בה משהו מאוד מסוכן
היא מחזיקה והיא מחזקת
לפעמים, באותה פגיעות, מתנפצת.
אז כן
אני מחזיקה בתקווה
ואוהבת אותך עד כאב
ממשיכה את היום יום כאילו הכל בסדר ולא באמת צורב לי בלב
ועכשיו- לילה, העייפות מלבה את צריבה.
שאתה רחוק...
מה אני אשיר לך הלילה לפני השינה
אתמול לא הצלחתי לחשוב על שיר, אלכס שיכרה אותי עם איזה "חרמון לבן"... אל תדאג, קמתי כרגיל בבוקר
אבל הלילה בא לי לשיר לך שיר מתקתק וקיטשי...
ולהתעורר בבוקר, כאילו רק לפני שניה הלכת לעבודה
ולהתנהל במשך היום כאילו רק לפני רגע דיברנו
ולעשות את כל הדברים הרגילים המבעסים האלה, כאילו זה רק עוד משהו בדרך עד שאראה אותך....
ואלוהים יעזור לי
זאת לא תהיה מאריה קארי.

לילה טוב בלונדי
לילה טוב אהוב
לילה טוב... לילה טוב...

נ.ב. להוציא כאב
זה כמו להוציא אשפה בלי שקית
לוקח זמן עד שמוצאים את הדרך...


משמע קולך
פורסם לפני 179 ימים ב - 27 באוגוסט, 2007 בשעה 07:46
חסר לי.

יותר ויותר.

אני מרגיש רע הבוקר, אני אחסוך במילים, כאן ועכשיו במילא אין לי יותר מה לומר.

רק להרגיש.

--------------------------------------------------------------------------------

תגובה ל: משמע קולך
פורסם לפני 179 ימים על ידי izis(נשלטת) • הגב להודעה זו
תתגבר תתגבר
כך אומר לי הקול
להיפגע וליפול
כל אחד יכול
לכולנו מותר
להיות חלשים
לא לאטום אזניים
לא לעצום עיניים
לא לעזוב ידיים
גם בימים קשים
אפילו בימים קשים.

***
הייתי חייבת לשלוח חיוך. ומילים של ארקדי, כי את החרא שאתה מרגיש אפשר לתעל לכיוון המטרה שלך. איתך תמיד. אוהבת יותר מתמיד. תחזיק מעמד יפה שלי.



6
פורסם לפני 180 ימים ב - 26 באוגוסט, 2007 בשעה 08:52
בוקר

דיווחי בוקר, יש אבל כבר אין לי כוח להעלות אותם.

יום יום המטרה שלי מתקרבת.

נשיקה לך

--------------------------------------------------------------------------------

תגובה ל: 6
פורסם לפני 180 ימים על ידי izis(נשלטת) • הגב להודעה זו
נשיקה 😄


5
פורסם לפני 181 ימים ב - 25 באוגוסט, 2007 בשעה 19:03
שקט,
ילדות רואות קופיקו.

ישנתי 20 ומשהו שעות, מאז שחזרתי מתל-אביב, בורח לכרית.
מספר לה שאני מרגיש רע, אבל בעצם, קל לי יותר לישון מלנסות לתקשר.

---------------

בבוקר הספקתי רק SMS קצר.

אני שמח שסיפרת לאמא,
רוצה לדעת מה סיפרת 😄

---------------

הולך לסדר את הפינה של הניירות שמחכה לגואל.

אוהב

--------------------------------------------------------------------------------

תגובה ל: 5
פורסם לפני 181 ימים על ידי פרלין • הגב להודעה זו
אתם שניכם... קורעים לי את הלב.
יאללה, שיצליח כבר, שיצליח.

תגובה ל: 5
פורסם לפני 180 ימים על ידי זרה מוכרת • הגב להודעה זו
מה שהיא אמרה.

הממתקית מלמעלה


לידיעתך
פורסם לפני 182 ימים ב - 25 באוגוסט, 2007 בשעה 01:10
http://www.imsdb.com/scripts/Long-Kiss-Goodnight,-The.html

קראתי,

LIFE IS PAIN

אני עדיין לא ניחשתי.

--------------------------------------------------------------------------------

תגובה ל: לידיעתך
פורסם לפני 182 ימים על ידי izis(נשלטת) • הגב להודעה זו
😄
אתה מפתיע אותי כל פעם מחדש.
תקרא היטב את התסריט, למרות שאין לי מושג איך עלית עליו.
ובכל מקרה. זה לא שאין לך המון זמן להבין לאיזו שורה התכוונתי.
כדי לקצר תהליכים, רמז קטן- זה משפט שנאמר לה.
רמזים נוספים בהמשך.
מתה עליך.


4 סוף
פורסם לפני 182 ימים ב - 24 באוגוסט, 2007 בשעה 23:46
תכננתי לכתוב, היא חסכה לי מילים,

בתזמון המושלם של חיי איתה, עליתי לאתר שנייה אחרי שהיא פרסמה, בראש חצי פוסט מוכן שהוא תשובה למילים שלה.

חיבור מדהים .

הבלוג הזה הוא אוויר לנשימה, מבקבוק שנמכר לתיירים, אוויר מהארץ הקדושה.

-------------

אני מתכוון יום אחד בקרוב לספור לך את נקודות החן.

-------------

שינה ללא חלומות רעים אהובה, בטח בלי אלכוהול


--------------------------------------------------------------------------------

תגובה ל: 4 סוף
פורסם לפני 181 ימים על ידי izis(נשלטת) • הגב להודעה זו
באופן מדהים למדי
התעוררתי הבוקר, הדבר הראשון שעלה לי בראש היה עיפרון שחור לעיניים, אותך אצלי במיטה, אני מעליך, בבוקר שבת שמשית, מסמנת את נקודות החן שלך 😄 הגעתי ל- 40? 50? כולן יפות ועגולות...
למה זה עדיין כואב?
תודה על המילים. זה הרגיע.



4
פורסם לפני 182 ימים ב - 24 באוגוסט, 2007 בשעה 03:44
יום רביעי בוקר, שקט בשטח הקרב, הקורבנות והצד שהני נמים.

-------------------

יצאתי הלילה עם חברי ילדותי,
ישבנו שם במסעדה טובה, יין , בירה, בשר אדום.

אבל לפני שהתיישבנו, רק הגעתי, יושב שם ר' לבד,
החבר היחיד שידע עד היום מה קורה,
ולא שאני ממדר גם אותם, רק לא סיפרתי עדיין,
ואני נכנס, והוא שם לבד,
אני מחייך אליו, מין פאסון של חיים כרגיל אני חושב,
הוא מביט בי שנייה, נעמד, מחבק ושואל " מה קרה? מה לא בסדר?".


אחד אחריהשני הם מגיעים,
ברגע שמגיע משהוא, תדרוך,
הריון, חתונות, גירושין.
כול אחד ושמחתו.

שקט לאורך הערב,
הם שואלים, מגששים, בודקים, האם חשבתי על הכול, ניסיתי,
אפשריות כאלא ואחרות, תכנון קבוצתי,
בלי ביקורת, אבל בהחלט בשאלות נוקבות,
בלי שיפוט, אבל עם המון אהבה.

קיר של תמיכה, מאחורי.

רווחה.

-------------------------

אחרי המסעדה, הייתי אמור להשאר לישון בתל-אביב,
ביטלתי, מחר יום עמוס,
שלחתי SMS לקורבן המארח שלא אגיע,
רציתי לכתוב, נסעתי הביתה, אבל לא יכולתי,
הביתה,
מקום לא מוגדר, רק שהוא כן מוגדר,
HOME IS WHERE YOUR HEART LAYS
עליתי על הקטנוע הדימיקולו,
נסעית לדרום תל-אביב,
אליך,
לא כדי לעלות, רק לעבור שם ברחוב,
ליד הבית,
להריח,
אולי להסתכל בחלון,
אולי יהי שם אור,
אולי אני אראה אותך במרפסת, מעשנת, מלטפת את הזקן (אופס, זה הרצל או אני).

הגעתי עד רחוב ליד וברחתי,
לא יודע עם מפחדנות או משפיות.

-------------------

שקט פה,
מחר קרבות חדשים,
קורבנות חדשים,
ופוסט נוסף לעדכון

• 0 תגובות


חמישי - 23 אוגוסט 2007
טנזניה
פורסם לפני 183 ימים ב - 23 באוגוסט, 2007 בשעה 19:07
מרגישה רחוקה מתמיד.

• 0 תגובות



יום שלישי
פורסם לפני 183 ימים ב - 23 באוגוסט, 2007 בשעה 11:57
שיחת בוקר,

אוהב בחזרה.

---------------------

בשדה הקרב הייתה הפתעת בוקר, קבעתי עם השיפוצניק הוא מגיע, אתה יכול להשאר איתו נכון?

נשארתי רק עד הגעת חיל הרגליים (הבייבי סיטר וברחתי).

---------------------

היום בערב, חברים, לטבוע בחברת החברים של הילדות, להנות, משחק סנוקר, בירה, ואנשים שאוהבים אותי.

אחרי זה אני הולך לעשות מה שאני כבר מזמן רוצה, להשתכר.

מחר ארוע משפחתי בצהרים.

שבת יום הולדת.

מתנה, לחפש מתנה היום.

----------------

האבסורד שכול מה שאני עושה אני רוצה לספר לך, כול נשימה מזכירה לי משהו.



שלושה טלפונים
פורסם לפני 184 ימים ב - 22 באוגוסט, 2007 בשעה 22:41
שלי, נמצאים תחת ידי.

מרים, מוריד.

מרים, מוריד.

מה לעזאזל.

קורא אותה.

חושב אותה.

מרגיש אותה.

כואב את כאבה.

מחייג לחברה שלה, מנתק.

כותב לה בבלוג, מוחק.

מנסה לחשוב מה לעשות ואני יודע שאפילו לכתוב פה עכשיו זה לא פייר.

אינדאנית, תפסי מחסה, חכי קצת.

אדיוט שכמוני.

----------------------------------

Edgar Allan Poe - A Dream Within A Dream

Take this kiss upon the brow!
And, in parting from you now,
Thus much let me avow--
You are not wrong, who deem
That my days have been a dream;
Yet if hope has flown away
In a night, or in a day,
In a vision, or in none,
Is it therefore the less gone?
All that we see or seem
Is but a dream within a dream.

I stand amid the roar
Of a surf-tormented shore,
And I hold within my hand
Grains of the golden sand--
How few! yet how they creep
Through my fingers to the deep,
While I weep--while I weep!
O God! can I not grasp
Them with a tighter clasp?
O God! can I not save
One from the pitiless wave?
Is all that we see or seem
But a dream within a dream?


--------------------------------

מילים, בלי קול


--------------------------------------------------------------------------------

תגובה ל: שלושה טלפונים
פורסם לפני 184 ימים על ידי izis(נשלטת) • הגב להודעה זו
תפסתי מחסה.
סבלנית.
אוהבת.
תהיה אמיץ.


שלושה חודשים, תשעים יום, 2160 שעות, 129600 דקות, 7776000 שניות, 388800 נשימות, 11016000 דפיקות לב, החלטה אחת
פורסם לפני 185 ימים ב - 21 באוגוסט, 2007 בשעה 17:09
להאמין ולדעת בסוף, שאהבה לא תלויה בזמן ובמקום, אלא בעוצמה שלה לבד.
שהעולם כולו מתכופף מול האמת שבעיניך, מול הכאב של השורות האלו.
שזמן לבד, יגביר את הזמן ביחד, לזכור מה שלא נלחמים עבורו לא שווה.

קלישאות נבובות, של יום ראשון בלעדיך.

עכשיו, הלכתי לבכות.


--------------------------------------------------------------------------------

תגובה ל: שלושה חודשים, תשעים יום, 2160 שעות, 129600 דקות, 7776000 שניות, 388800 נשימות, 11016000 דפיקות לב, החלטה אחת
פורסם לפני 185 ימים על ידי izis(נשלטת) • הגב להודעה זו
אתה אהוב שלי, היום, הלילה, מחר, עוד שבוע, בכל מאית שניה, בכל דקה, בכל שעה,בכל רגע... בוכה איתך ובלעדיך ואין קלישאה או אמירה יותר נכונה מהלב שלי שלך. היום, הלילה, מחר, עוד שבוע, במאית שניה, בכל דקה, בכל שעה בכל רגע.
יש יום יותר כואב מהיום.
מחר.
אוהבת אותך יותר ממילים.


מתגעגע אליך,
פורסם לפני 186 ימים ב - 20 באוגוסט, 2007 בשעה 15:37
לנימים בקצות האצבעות יש הכרה, הם כואבים את המרחק בינינו, דגדוג בלתי פוסק של ערגה.
לשערות החזה יש רצון, להרגיש את שיערך שלך נשזר בהן כשאת חובקת אותי.
הרגליים מקפצות בדרך דרומה, כבדות צפונה.
לידיים רצון משלהן, הן חובקות, צובטות, מלטפות, מכות, אוחזות, מושכות כול רכות בגופך, גם כשאת לא שם.
באף עולה ניחוח שיערך, ריח גופך.
הלשון טועמת, זיעה, עור, עכוז, עוד, טעמים ענוגים מענגים.
האוזן, מזדקפת למשמע קולך, כואבת את חסרונך, מעקצצת למחשבה על פיך.
העיניים מעלות את דמותך על רקע, עומדת , שוכבת, מתכופפת, בסלון, במיטה, באמבטיה.

מתגעגע, זיכרון של כול הגוף.

מתגעגע עד שכואב.
ועוד קצת.



--------------------------------------------------------------------------------

תגובה ל: מתגעגע אליך,
פורסם לפני 186 ימים על ידי פרלין • הגב להודעה זו
ואוו.

תגובה ל: מתגעגע אליך,
פורסם לפני 186 ימים על ידי AliceWonders • הגב להודעה זו
למקרא געגועיכם אני -
נתקפת רצון עז לרקוע ברגלי ולעשות קסם שיקרב את הדרום אל הצפון.
וגם, בו זמנית -
שמחה על המרחק, אגואיסטית שכמותי. לקרוא אתכם ככה מעורר בי געגוע למי שעדיין לא קיים בחיי.


תחרות בגעגוע,
פורסם לפני 186 ימים ב - 20 באוגוסט, 2007 בשעה 15:19

היא אמרה "אני מתגעגעת",
עניתי "אני יותר",
המלאך שלי ענה "אי אפשר",

משעשע הויכוח, מאחר ואי אפשר למדוד באמת, אפשר לשאול לדעתכם 😄

אז הכרזתי על תחרות בגעגוע, היא ואני נכתוב, מאה מילים או פחות , כמה מתגעגעים, דעתכם תתקבל בברכה, ותשמש כניקוד יחסי.

--------------

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=27424

---------------

הפרסומים מיד יגיעו 😄

--------------------------------------------------------------------------------

תגובה ל: תחרות בגעגוע,
פורסם לפני 186 ימים על ידי Brain Storm(שולט) • הגב להודעה זו
איזיס מתגעגעת יותר!!!!

תגובה ל: תחרות בגעגוע,
פורסם לפני 186 ימים על ידי אדון וחבר. • הגב להודעה זו

נראה לי היא יותר

תגובה ל: תחרות בגעגוע,
פורסם לפני 186 ימים על ידי הסאדיסט הרומנטי • הגב להודעה זו
הרעיון היה להגיב אחרי הפוסטים, אבל שיהיה.


היום את תהיי במסיבה
פורסם לפני 197 ימים ב - 9 באוגוסט, 2007 בשעה 22:18
ואני אשן, שישים קילומטר משם.

ובכול זאת אני אהיה איתך.

---------------------

גבר, הוא יפה כמוני?
אישה, מה הייתי אומר או חושב?

זוג? תחשהי עלי ועל להיות לידי.

סשן, תחייכי, מחר תורי

-------------------

ובכול זאת מטלה,

חשבתי על לשלוח לך שיר, בכתב ידי, לשאת בכיסך.

מאחר ולא יצא לי מטעמי זמן,

מחכה לך במייל, שיר בשבילך, תעתיקי, את הנייר תקפלי וקחי איתך למסיבה.

כשתרצי חיבוק, תדעי שהוא בכיסך.

כשתרצי נשיקה אני אהייה איתך.

כשתרצי אותי, ההבטחה תהיי אצלך.

-----------------

מחשבה על חבל :

http://tokyobound.com/

-----------------

מחשבה צינית ונפלאה, בקרוב אצלנו:

Risk: Anais Nin

And then the day came,
when the risk
to remain tight
in a bud
was more painful
than the risk
it took
to Blossom.

-------------------

שיהיה לך ערב נפלא,
מחכה למחר

ואוהב

--------------------------------------------------------------------------------

תגובה ל: היום את תהיי במסיבה
פורסם לפני 197 ימים על ידי izis(נשלטת) • הגב להודעה זו
i hope you'd wanna blossom...


טווסטר
פורסם לפני 198 ימים ב - 8 באוגוסט, 2007 בשעה 10:42
אני רוצה לשחק איתך טוויסטר בדס"מי.

מכירה את המשחק?

http://en.wikipedia.org/wiki/Twister_(game)

ארבעה שורות של כתמים בצבעים, מחוג גדול לסובב, יד ימין על אדום........

חוקים למשחק שלנו:

את עושה, אני מסובב.

כול שלב שאת מצליחה = פרס.

כול פעם שאת נופלת = עונש.

פשוט נכון?

הצעות לפרסים בסיטואציה?
הצעות לעונשים?

האמת שרק לחשוב על התחת שלך נמתח, ידיים פשוטות, רגליים פסוקות, מסתובבת סביב המזרון, מעלה לי חיוך שני מטר.


ורסיה 2:

שנינו משחקים, המנצח יכול לבחור פרס לעצמו או עונש לשני?

ורסיה 3:

סטריפ טוויסטר?

--------------------

מה שהחיפוש באינטרנט מעלה:

http://www.dangerouscliff.com/NakedTwister.htm