"יום רביעי שבועים בלי" ואני כבר אצלך, כול הנרות דולקים, והפרחים במקום, אמבטיה מלאה ואת איפה את.
חצי שעה אחרי סוף הסבלנות אני מתקשר, "כן הטרמפית התעקשה על קפה, למה איפה אתה?", בטח שאני אספר ואהרוס? חוזר ומדליק את הנרות, ועובד עוד כמה דקות.
כשהמפתח מסתובב אני כבר קופא, את כול ההכנות עשיתי ובכול זאת, קופא, שומע אותך מגלה בחוץ את הפרח, קוראת את הפתק, מה אני אראה עליך כשתראי אותי?
------------------------------------------
ארבעה שעות אחרי והשלמה ראשונה של חוסרים אני חצי מעולף ואת ראשך על ידי, משחקת לי בשערות על הבטן. מצחיק, הדבר הכי מתנדף בעולם זה חששות.
------------------------------------------
חמישי של עבודה והשלמות, שישי של ביחד, שבת.
סרט.
חברה טובה.
-------------------------------------------
לעולם אין לותר על אורגזמה בזמן הנכון.
ארוחת צהריים ביום שבת לא דוחות זיון.
אין כמו חיוך מתגרה.
גב מסומן, זה גב טוב.
מה גם פה הייתי?
-------------------------------------------
ראשון עבודה, ואני באמת תוהה, איך עבר הזמן?
לפני 15 שנים. 3 במאי 2009 בשעה 7:05
