טוב נו החוכמולוג הממוצע, אם יש משהו שאני מתעב יותר ויותר זו תרבות הטוקבק. מצד אחד זוהי גאונות לשמה, מצד שני אני לא מצליח להבין איך בטוק בק ממוצע, על כול נושא נתון, ניתן לסווג 95% מהתגובות בתיאורים כגון מפגרות, חסרות שחר, חסרות ידע, מתלהמות, טיפשיות, לא רלוונטיות. זה ברור לי לחלוטין שחותנתי (לשעבר) הייתה צריכה להסביר לי איך בוחרים מזגן (וזאת בהתחשב בעובדה המצערת שאני תכננתי כמה, והיא מבססת את דעתה על עזרת הנשים שחברותיה הציעו). או שהירקן שלי מציע לי עיצות בנושא חיזור ("קח, קח לה קולרבי, אתה לא יודע אבל זה מחרמן אותן, גבר שמבשל בירקות מסובכים" כך נאמר במקור), או שקת"ח במילואים עד היום לא מבין מה רוצים מניהול המלחמה שלו, או ההיא המתייעצת עם מטוטלת / רואה בלבן של העיניים / מתקשרת עם רוחות כדי להסביר לי שבתי הבכורה מתבקשת לא לאכול אספרגוס, קמח לבן ושאר דברים, ואני בטוח שיש עוד כמה דוגמאות. דיעה זה נפלאה, יש לי דיעה על כול דבר, יש מספר דברים נורא קטן בעולם שאני מרגיש שדעתי מוסמכת בהן, יש הבדל בלהתחיל משפט בדעתי היא .... ובין כול ההתנסחות הברברית שמתנהלת בכאן ועכשיו שלנו. ןכול זה למה? סתם, כי מאה ימי חסד זה לממשלות לא לעורכים. סתם, כי אני כועס כרגע. סתם, כי בא לי לקטר. סתם, כי פה מי כבר יקרא :)
לפני 14 שנים. 24 בנובמבר 2009 בשעה 10:58
