REBIRTH OF BENT

"גוקי תביא לי פלסטר"
"מה?" הגוק שואל בפליאה,
"פלסטר, לכוויה" אני עונה.
"אבל למה?" היא מקשה,
כדי לשמור על האצבע, זה כואב",
"מה?" חוזרת הקושיה,
"מה, מה?" הבק הנד למרכז הקונצזוס של שאלות התם נשלף,
"מה תעשה עם הפלסטר, ובכלל לך לא כואב!" פוסק הגוק.
"כואב, גם לי, תראי"
"איכס, זה אדום ונוזל מים"
"כן גוקי זה כוויה, עכשיו אפשר פלסטר?"
"כן, אבל שתדע שאני אזכור לך את זה"
"מה תזכרי?"
"שבקשת פלסטר!"

ואני עוצר רגע לחשוב על הרושם שאבא עושה על הילדות שלו כשנשמעת צעקה מהאמבטיה "אבא, עם דורה, בוב ספוג או סתם".

כמעט קיבלתי בוב ספוג אבל הקונצנזוס בין הגמדות נגמר בעובדה שפלסטרים מגניבים זה לילדים.