סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

REBIRTH OF BENT

There Ain't No Such Thing As A Free Lunch -TANSTAAFL!

אם את/ה נהנה ממה שאת/ה רואה וקורא/ת, ורוצה לייצור אומנות, אני מחפש מודל/ית או מודלים לצילום, ערום/בדס"ם/הרבה חבל :) בעיקר אבל פתוח לכול רעיון שווה
לפני 12 שנים. 19 במרץ 2012 בשעה 21:43

מכירים את ההרגשה הזו שמשהו גדול הולך לקרות, כמו ילד שנכנס אל חנות צעצועים, כמו בדייט ראשון עם ההיא שמאז שהנחת עליה את עיניך לא יכולת להפסיק לחשוב עליה, כמו לפני הופעת איחוד של הביטלס או בעצם של פורטיסחרוף, כזו שבבטן התחתונה מכוווצת את הבטן?

טוב אז תחזיקו את הרעיון של ההרגשה הזו עוד קצת בראש.

בנתיים אני אשיב אותכם למציאות, לפחות לשלי, והיא כרגע בערך בגודל של שלוש על ארבע מטר, אדום ואפור זידלר אירני מהמם ומאוד לא נפוץ, או שניים וחצי על שלוש אפגני בצפיפות מיוחדת עם אריגה מרומזת של שירה של אומן מיוסר, ואחד סיני שלא היה על הפרק לפני, אבל עכשיו נראה טוב מתמיד עקב הצבע הייחודי והשילוב של משי המנצח.

שלוש שעות התשה אל מול המוכר הכאילו פרסי בדרום תל אביב ואנחנו לא קרובים לסיכום, הוא מבין שאני מכיר ויודע, הוא מבין שאין לי כסף ואני מחפש מציאה, והוא לא מניח לי למצוא אותה. הוא מניח חיקויים של איכות אל מול עיניי ולא מרפה. ושעות ההתשה כרגע הובילו לשלושת יצירות הפאר שידי אינה משיגה, והחינוך והטעם לא מרשים לי לרדת, וכך שטיח אחר שטיח בסכומים מגוחכים הונחו לפני ואני כולי אנחה מתנצלת עורגת לאריג שמצטמצמת לשלוש בחירות.

עד שלרגע, נראה כאילו ניצוץ של עניין מופיע בעיניו, כשראשו ממשיך לנוע הרחק ממני, אני מבין שהעניין אכן שם, אבל הוא לא מופנה אלי, אני עוקב אחרי מבטו ורואה לאן הוא מופנה. לחנות נכנס זוג, הוא גבר מרשים בשנות הארבעים, חליפה ללא עניבה מונחת היטב וחיוך של אחד שכבר היה שם, היא ללא גיל אך עם הרבה יופי, בשמלה קצרה ועקבים הולמים, יופי ואיפוק אצילי, ובלי שום הסבר או קשר למיעוט התכשיטים המעטרים את גופה, מונח על קיבורת ידה השמאלית גליל של נייר דבק כסוף ונוצץ כמו צמיד מצרי קדום.

בין שבילי הררי השטיחים חל לפתע אל מול עיני המשועשעות מירוץ אל הזוג בין לא פחות משלושה מוכרים כולל אני מגלה אותו אחד שרק לפני שנייה היה לפני וכבר הפנה את גבו אלי והוא עוד רגע יוצא בשעטה אל הזוג, יוצא זאת אומרת, אם לא הייתי אוחז בידו מושך אותו שוב אלי, ואומר לו "נו מה עם מחיר טוב?".

הוא מסתובב אלי מאוכזב, מביט מעבר לכתף כשחברו הצעיר מקדים את כולם במירוץ המאופק ומגיע אל הזוג, הגבר מבקש "שטיח אדום כהה, ונעים" ואני מוותר על המשך ההצגה הטובה בעיר לטובת העכשיו של הרצון שלי בשטיח מהמם.

"נו", אני כמעט בועט ברגלו של המוכר המתיש שלא עוזב במבטיו את רגליה החטובות של האישה, המחוברים לצד אחורי מהמם שהולך ונעלם בירכתי החנות.

---------------

תזכורת:

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=302553&blog_id=9890


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י