תהייה ההודעה האלף שלי.
הסמיכות הזו ליום שבו אני אמור לדעת את התשובה להכול מקסימה אותי.
1000 הודעות, תגובות, חיבוקים, המלצות, שיעורים, מחשבות, נאצות, כאן.
1000 פעם עצרתי, חשבתי, כתבתי, ניסיתי, למדתי, לימדתי, הקשבתי, חלקתי, הבעתי.
יותר משמונה שנים, חתיכת חיים, עברתי פה, אהבתי פה, כאבתי פה, הכאבתי פה.
96 עמודי תגובות, החל כחודש מאז שחזרתי לארצינו הקטנה, דרך גירושים, חברות, חברויות, עסקים, הצלחות, כשלונות, גידול ילדים , גידול הורים, גדילה עצמית, זוגיות, אהבה, לב שבור, אהבה שוב, אכזבה, אהבה, לידות, מילים ראשונת, שעות שינה, חיים שלמים.
זה מגיע בזמן של הרבה עומס, של הרבה חוסר ודאות, גם פה, גם שם, בכול מקום.
זה מגיע כשאני לא יודע יותר באמת מי קורא את הבלוג, את התגובות, אני לא מכיר יותר את כול מי שנמצא, לא קורא יותר חלקים נרחבים כאן בשחור, לא מצליח לעקוב אחרי הכול.
אחרי שרבים וטובים כבר קצו בכאן, ובשחור, אחרי שהאלטרניטבות שלא היו קיימות, עולות לטעמי בהכול חוץ ממערכת הבלוגים של כאן.
זה מגיע,
או אולי יגיע,
ואני חושב,
זה בכלל אירוע?