לפני 14 שנים. יום שלישי, 11 בספטמבר 2012 בשעה 5:17
היום, ובכלל בזמן האחרון, הקול שלך חסר יותר מתמיד.
השיעול בין מילים.
העצירה לאוויר שתמיד הובילה למחשבה נוספת, לכיוון מחשבה אחר.
עכשיו כשהיום יום שלי אחר ממה שהכרת, כשאני עוסק בהנדסה שאהבת אבל לא פחות בכסף ואנשים, היום הייתי שמח לדרך שלך לראות.
לגיבוי המחשבתי.
לדרך שבה היית מפרק אנשים להנדסה של מניעים ורצונות, לזכוכית מגדלת של כוונות שהייתה רק שלך ולך.
לדרך שהיית מפרק הנדסה ללגו, בלוק צהוב על בלוק אדום, גדול על קטן, אבן קישור.
היום הייתי שמח לדבר בלי סוף כשאתה מקשיב ולחכות למילים שתומכות, שמכוונות.
מתגעגע