אתמול קיבלתי מסרון קצר בפטלייף, פיליפ נפטר לפני מספר ימים.
לשנייה, בהיתי, אחר כך כמעט בכיתי, אחר הלכתי לבדוק כי זה לא הגיוני, ואחרי האישוש פשוט המשכתי את היום, אומלל.
והנה אני מנסה לכתוב לכול מי שלא הכיר את האיש ופועלו, מילה לזכרו, של אחד האנשים הכי מרשימים שאי פעם פגשתי, צוטטתי עם, רבתי, צחקתי, קראתי ובעיקר ובעונג רב יצא לי ללמוד מהם.
אז חלק מפועלו מסתכם כאן:
והחלק המאוד מאוד מאוד מצחיק מכתביו סוכם על ידי עוד מעריץ ונמצא כאן:
מראש אומר לכול מי שיתלונן, לטעמי לקרוא את כתביו שווה את המאמץ של מינוי (חינם) לפטלייף, הוא היה מעריך את הסנטימנט.
קצת יותר מעשר שנים מאז שנפגשנו במסיבה, ומאות עם לא אלפי שורות של מילים מאז, ואני בכלל לא נחשב חבר, אולי מכר רחוק.
לא מסכמים איש כמוהו, משאירים לעוד אנשים טעמים ומחייכים על הזכות של מה שהיה.
אז סתם כי אני עד היום משתמש בביטוי הזה לא פעם בחיים:
I discovered after the rather intense spanking that my tailbone was fractured, and I had not called "yellow" on a broken spine.
[Note to self: Recalibrate "yellow."]
- Ancient Kung Foole Proverb
תחסר גם בצד השני של העולם.
צהוב!
הדיוט.