לפני 11 שנים. 15 באוקטובר 2013 בשעה 14:46
לאהוב ולבטוח, ועד כמה אני מעריך את קיומו בעולמי.
את הדברים האילו שאת תומכת ומעודדת אותי לעשות.
מרשה לעיתים אחרות, ולא שופטת או חוסמת.
אבל אחרי שכתבתי קצת, ואחרי שהפריעו לי הרבה, חשבתי שזה לא רק התודה שאני מרגיש וצריך ךלהביא.
זו תחושת השקט שיש לי שאני כנראה לא אצליח להעביר לעולם.
ואולי לא שקט.
אוף
נעים לי.
הלאה
