לפני 9 שנים. 3 בדצמבר 2014 בשעה 13:22
יש נקודה מסויימת של רעב שחשבתי שלא אשוב אליה, ואני לא שם עדיין אני שמח להגיד,
מצד שני הרעב ההוא לימד אותי לזהות חוסר.
עקב נסיבות כאילו ואחרות שרובן קשורות לבחירות שלי, רעב אחר לדברים אחרים תפס לו מקום עמוק בי,
הוא מעסיק את מחשבתי, את גופי,
הימים שעוברים בהנף של מתג רק מוסיפים לרעב הזה,
מהווים ספירה לא רשמית של הצלחות שמנציחות כשלון,
לעיתים אני חושב שמשבר ארבעים מאוחר פוקד את מוחי קודח,
לעיתים במחשבה אני מרגיע את אותו רעב מעלים אות,
ואז