אחרי השלום והברכות,
אחרי הנשיקה ,
אחרי החיבוק שלא יגמר,
אפשיט אותך,
אקלף מעליך את כול ההגנות.
אוביל אותך אל הסלון,
אל מול השולחן הקטן שעליו מחכים החבלים כפי שביקשתי, אני אעמיד אותך.
אשב לי על הספה מאחוריך.
אהנה מהמראה של השלמות הזו שלפני, עד שלא תוכלי ותשאלי מה קורה.
אשלח יד בין רגליך אל החבל הלבן והרך.
אמשוך אותו בין רגליך,
אלטף את כולך איתו,
ואז אקשור את חזך, בחזיה מלטפת,
את ידיך אמשוך אחורה ואחבר אותן בעבותות אל מכפלי החבל שעוטפים את חזך,.
את החבל הפשוט,
אני אשלוף ואקצוץ לשניים.
אמשוך אותך כך שתעמדי מעלי, ואקשור אותך אלי,
קרסול אל קרסול,
עומדת מעלי, עד שנהיה מחוברים אחד לשני.
אחר כך אושיב אותך עלי,
על ברכי,
רגלי המופסקות יכריחו את שלך להיפתח,
וידי ילטפו עד שלא תוכלי עוד, ואולי קצת יותר.
לפני 17 שנים. 8 ביולי 2007 בשעה 13:49