שאלה:
ש לי שאלה נוספת.
מציאות הבורא היא מציאות אלוהית.
איך יתכן שניצוץ יפרד מהמציאות האלוהית של הבורא ויכנס בתור נשמה לגוף האדם הביולוגי ?
תשובה:
הבורא/ת הוא/היא (נטול/ת מגדר) האינסוף המוחלט. הוא/היא כל יכול/ה.
מעצם היותו כל יכול ביכולתו לבנות עולמות מהם האו כביכול מוסתר.
אתה יכול לנסות להבין זאת על פי הדוגמא הבאה:
האדם יכול ליצור הולוגרמה, משחק מחשב, שעל מנת לחוות את העולם הזה, שהמציא, הוא לובש חליפה מיוחדת. בימינו כבר אפשר לראות משהו מתקרב לך, בכל המשחקים ההולגרפיים בהם לובש האדם משקפיים מיוחדות על מנת לחוות ולהשתתף בעולם ההולוגרפי בו בחר לשחק.
כך גם הנשמה נכנסת לתוך העולמות החווייתיים, שברא הבורא, על מנת, שתוכל להתפתח וללמוד בהם ובכך לגדול ולהיעשות יותר דומה לשלם ממנו, כביכול יצאה. וכדי לחוות את עולם האשליה הנוכחי היא לובשת קורטקס (קליפת המוח) וגוף המאפשרים לה לחוות ולפעול בעולם האשלייתי הזה, כבמציאות אמיתית להתפתח, במעבדה חווייתית זו ולהוכיח את יכולותיה, כשהיא ניצבת מול אתגרים וניסיונות ולהגשים את עצמה.
כמו, שאתה רואה הנשמה לא מנותקת מהבורא, כי היא יכולה לעזוב את העולם, כפי, שהסברתי מלכתחילה. כאשר היא צופה, סכנת הרס או קלקול שלה, היא עוזבת (כמו, שנאמר: "פרחה נשמתו" וכו').
הבורא עצמו, מבטא את יכולותיו ואת עצמו דרך הנשמות, הניצוצות אלהיים, הגדלים ומתפתחים. וכך כל הבריאה, היצירה האלהית מתפתחת.
כל נשמה רוצה במקור לעשות כמיטב הטוב, שביכולתה לפתח ולהעשיר את הבריאה, את יצירת הבורא, ובכך את עצמה ואת המקור שלה.
