שעת אחה"צ,הייתי בדרכי למשרד
שעה לחוצה בכבישים
אני מתקרב לצומת הגדולה הזו שתמיד כמעט פקוקה ומתחיל להאט הרבה לפני הרמזורים בעקבות העומס. יום חם, הרדיו מנגן שירים שכבר נמאס לשמוע ועוד לא שחזרתי אפילו חלק קטן מכל מארז הדיסקים שהיה לי ברכב ואבד לי בשניה אחת.
התנועה איטית,בקושי זזים ושוב עוצרים.
אני במסלול השמאלי מבין השניים הצמוד למעקה הבטיחות המפריד בין הנתיבים הנגדיים
מתקדם עוד כמה מטרים ושוב עוצר. כשאני מביט שמאלה לעבר המעקה בטיחות העשוי מבטון ושהיה אמרו לשמש גם כמעיין עדנית ענקית לפרחים לקראת ההגעה לצומת ורואה שם מלא עשבים יבשים ו...חתלתולה קטנה עומדת לה בין הקוצים על המעקה שמסביב עשרות רבות של מכוניות באות והולכות. איך לעזאזאל היא הגיעה לשם? זה לא היה ממש משנה באותו רגע,שמתי את הרכב ב PARKING ויצאתי לעברה כדי לראות אם היא אולי פצועה בכלל, התקרבתי ולא ראיתי סימנים לכך ובכל זאת חשבתי שיהיה רצוי שאנסה לקחת אותה איתי ולהוציא אותה מהאזור המסוכן הזה שנקלעה אליו באמצע שני נתיבים סואנים. לצערי היא הייתה מפוחדת מידי וכשהייתי מרחק נגיעה ממנה היא החלה לרוץ עדיין על המעקה אך כבר מספיק רחוק כדי שאוכל לעזוב את הרכב ולרדוף אחריה, גם פחדתי שתרוץ לכביש ותדרס.
כמו תמיד, הלב שלי נמס שאני רואה בעל חיים בצרה ועל אחת כמה וכמה שהוא חסר אונים, התפללתי שאיכשהוא היא תצא מזה בחיים, שתצליח לעבור את הכביש בשלום אל עבר השדות שמעבר. בדרך חזרה וביום למחרת שנסעתי שוב באותו הכביש, ידעתי שהיסכוי לראות אותה שם שוב הוא קלוש וגם לא ראיתי שום סימן לחתולה דרוסה על הכביש לשמחתי.
אני רק רוצה להאמין ולקוות שאולי מישהו אחר הצליח לקחת אותה משם או שפשוט קרה נס והיא הצליחה לעבור 10 מטר אל עבר השדות הפתוחים והירוקים.
לפני 18 שנים. 3 ביוני 2006 בשעה 13:28