חלמתי.
חלמתי שאני שרוע פרקדן על המיטה הענקית הזו שלך.
כולי שלך. כולי לשימושך.
חלמתי, חלמתי שאת מעבירה ציפורניים ארוכות ויפות על מתארי גופי, נוגעת ולא נוגעת, מסמנת ולא מסמנת.
הרגשתי, הרגשתי שאני במקום מאוד בטוח.
ככה, בידיים שלך, כל כך חשוף, כל כך אני.
הרחתי אותך, וידעתי מה עובר עלייך ברגעים האלה, כשאני כולי שלך.
הייחום הזה שלך, מאיר את החדר האפלולי הזה.
שאלת האם אני מתמסר לך ואני לך שכן.
נשכת אותי, וגנחתי. כל כך עמד לי.
ואת, את יודעת איך ללטף אותי, איך להכאיב לי, איך לתת לי בדיוק את מה שאני צריך.
קירבת את השפתיים המתוקות שלך לשלי, ושאלת:"למה?".
חייכתי כלא מבין ועניתי:"אני כולי שלך ולשימושך. זה לא מה שרצית?"
נשכת לי את השפתיים והחזקת לי את הביצים חזק ואמרת:"אבל... אתה לא באמת שלי. אני לא באמת שולטת עליך. למה אתה עושה את זה לעצמך?"
וידעתי שתמיד תביני אותי ותמיד תדעי.
נשכתי לך את השפתיים ולחשתי לך באוזן:"כי אני אוהב לשחק עם הטרף שלי".
את תמיד מבינה אותי כשאני מכניס לך אצבעות ולוחש לך דברים מלוכלכים באוזן, מקסימה שלי.
ואת? את תמיד תדעי לזהות את הצורך הזה שלי, להיות שם, בשבילך.
ואני? אני תמיד אזהה את הצורך הזה שלך, להיות שם, תחתי, ובשבילי.