אני חייב להודות: יש לי חולשה ענקית למשחקי דאדי דום.
זה פשוט המצב הטהור והיפה ביותר, בו בחורה כל כך מתמסרת לעצמה ולגבר שלה, שהיא מרשה לעצמה להיות הילדה הקטנה והמתוקה שלו, מסירה מעצמה את כל שכבות ההגנה, ופשוט הופכת לנסיכה קטנה ומושלמת לדאדי שלה, שכל כך אוהב ודואג לה.
וזה כל כך מחרמן. זה אולי הדבר הכי מחרמן בעולם.
לקחת ילדה קטנה וטובה, ולהפוך אותה לזונה הקטנה, הרטובה והמתוקה של אבא/דאדי.
ואם יש בחורה שכל כך מתאימה לסטריאוטיפים האלה של דאדי דום, לדעתי היא לא אחרת מנטלי פורטמן המתוקה. היא הייתה, ועודנה, כזאת ילדה טובה ומתוקה, כזאת מלאך תמים, כזאת בובה קטנה שהייתי רוצה לטנף מבפנים.
רק לדמיין אותה, אז, וגם היום, עם הזין שלי שחונק אותה בפה, מסתכלת עלי במבט כנוע כזה של פאפי קטנה, מהנהנת לי לחיוב כשאני שואל אותה אם היא אוהבת את הזין של דאדי שחונק לה את הפה, ואז לאלץ אותה לומר את זה במילים כשהזין שלי מכאיב לה בגרון והיא משתנקת ובוכה...
כמה שהייתי רוצה לטנף אותך, נטלי... לחלל אותך מבפנים, ילדה קטנה ומתוקה שלי.
ולמרבה האירוניה, נתקלתי באמצעות יוטיוב בסרטון משעשע בו נטלי "שוברת את הכלים" והופכת לילדה הרעה שהיא מעולם לא הייתה. התוצאה באמת משעשעת לדעתי:
נטלי, נטלי. לו רק יכולתי לזרוע בך את אותן כמויות של עונג כמו מספר הפעמים שפינטזתי עלייך...
יתכן והיית צולעת מעונג לכמה ימים ארוכים, רטובים וטובים.
