בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקדש הסטיות שלי

חללים חללים, מפושקים מפושקים, רק לי מחכים.

;)
לפני 7 שנים. 8 באפריל 2017 בשעה 7:44

הרגע המושלם הזה שבו אתם מקיצים משינה כל כך טובה.

 

הרגע הזה שבו אתם מתמתחים ומחייכים.

 

הרגע הזה שבו אתם נופלים על הראש.

 

הרגע הזה שאתם רוצים להתעצבן אבל לא יכולים להפסיק לצחוק.

 

 

ואני רק מדמיין את מיסטר בין מצביע עלי עם האצבע וצוחק בצורה אילמת ומעצבנת כזו. עד הרגע שהוא מקבל כפכף באף.

 

 

בוקר אאוצ' לכולם.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י