כשהייתי קטן, רציתי להיות כבאי, כדי שאוכל להציל אותך מבניין בוער.
כשהייתי קטן, רציתי להיות שוטר, כדי שאוכל להציל אותך ברגע האחרון משודד מסוכן.
כשהייתי קטן, רציתי להיות ג'יימס בונד, כדי שאוכל להציל אותך ואת העולם ואז לזכות בנשיקה סוערת.
כשהייתי קטן, ידעתי לחלום בגדול ולחיות בקטן.
והיום אני מוצא את עצמי חושב ומבין שכשאהיה גדול, אולי לא אוכל להציל אותך משודד או בניין בוער או להציל את העולם ולנטרל פצצה ברגע האחרון, אבל אולי ורק אולי,
אוכל להציל אותך מעצמך,
ועם מספיק השקעה ואהבה, אולי גם אוכל להעלות לך חיוך.
כי הדברים הקטנים הללו שאנחנו עושים במציאות, משפיעים הרבה יותר מדברים גדולים שאנחנו עושים בדמיון.
ואני? כל מה שאני הייתי רוצה זה לתת לך אושר, ולקבל ממך חיוך, ואולי גם נשיקה קטנה ומתוקה על השפתיים.
(כשהייתי קטן רציתי להיות באטמן, אבל זין בעין שאני מסתובב ברחוב עם בגדי ספנדקס צמודים בחום הזה).