לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מפגשים מהסוג האישי

אני
לפני שנתיים. 16 במרץ 2022 בשעה 22:56

היא המפגש הראשון ולמרות שמעולם לא שכבנו או התנשקנו, היא כל מה שאהבתי אז.

הכרתי אותה שהייתי בן 17 והיא הייתה פיה מקסימה עם חיוך מדהים ודיכאון מתפרץ (מבולבלים? גם אנחנו).

היא הצילה את חיי כמה שנים מאוחר יותר בארץ זרה ורחוקה. נשמע דרמטי אבל די נאמן למציאות.

היא הפכה ללביאה ששומרת על היקר לה.

לאחר מכן, היא כבר לא רצתה איתי קשר. אמנם נפגשנו פעם ב... אבל זה כבר לא היה זה.

לא דיברנו בחמש השנים האחרונות וכל כך הרבה קרה.  אני רוצה שהיא תהיה גאה בי. על מי ומה שאני. 

לא מעט בזכותה. 

 

 

לפני שנתיים. 16 במרץ 2022 בשעה 16:58

הידעת שאני חסום אצלך ומעולם לא שוחחנו?

כנראה שלא(:

 

לפני 3 שנים. 28 בספטמבר 2021 בשעה 10:45

סגול זה הצבע האהוב עליי מאז שאני זוכר את עצמי.

למה? אין לי מושג. יש לי פשוט משיכה עזה אליו.

שני פרטים מעניינים ששמעתי לא מזמן (וזאת כנראה הסיבה שאני כותב פוסט חסר פשר:)

1. סגול זה הצבע של מזל קשת. 

2. זה הצבע האהוב גם על אבא שלי. 

מוזר. לא מאמין באסטרולוגיה בשום צורה ולא קשור (בלשון המעטה) לאבא אבל איכשהו זה פגע הפעם(;

 

לפני 3 שנים. 26 בספטמבר 2021 בשעה 20:22

יש לא מעט נשים בעולם הזה שלא מחבבות את התואר "כלבה". אני יכול להבין.

במחשבה שנייה, אני אוהב את הכלב שלי יותר מ99.9 מהאנשים שאני מכיר (ולמען הסר ספק... את שאר ה0.1 אני אוהב באותה מידה).

אז אולי זה לא כזה עלבון?

לפני 3 שנים. 21 באפריל 2021 בשעה 18:29

הוא פשוט ידע לתאר את ההרגשה שלי כפי שמעולם לא הצלחתי. אולי זה בגלל שאני דיסלקט ומעולם לא באמת הייתי טוב בכתיבה. 

בגיל 22 שכל עולמי חרב עליי והייתי שבר כלי, רק הוא ידע להסביר את מה שמתחולל אצלי בנפש. 

איכשהו עבר כבר כמעט עשור והוא לא בחיים.

אני מתקשה לשמוע אותו בשנים האחרונות, הוא קורע אותי מבפנים ומכניס אותי למרה שחורה. 

מרשה לעצמי רק במנות קטנות פעם בכמה חודשים. 

אני מתגעגע ליצירה שלו ומשתדל לשמוע שיר אחד שלא הכרתי קודם פעם בשנה, כדי שלא יגמר לי. 

אני כבר לא בתוך הצינורות.  

לפני 5 שנים. 18 באפריל 2019 בשעה 20:33

תמיד ידעתי להצחיק. בתיכון כולם חיכו לשמוע את השטויות שלי (שהגעתי כמובן), בצבא כל החבר'ה חיכו שאגיע לבקר אותם בשמירות ובאוניברסיטה הייתי מרכז העניינים. 

אבל אף פעם לא לבד. תמיד הייתי צריך פרטנר/ית  עם קונטרה ויוציא ממני את ההומור. 

כזאת הייתה י'.

 

היא מלצרה אצלי במסעדה. 

בת 18 ואני בן 22. מנהל מסעדה והיא תלמידת יב' שרצתה לחסוך מעט. התחברנו מהרגע הראשון.

היה לנו הומור זהה. קיצוני, עוקצני ומעורר מחשבה.

היא הייתה יפה ולא מודעת לזה. גבוהה ממני (כמה לא מפתיע) עם גוף אלוהי. 

 

לא היה בינינו כלום באותה תקופה. היא הייתה צעירה מדי ואני... לא הבנתי רמזים. 

עברה שנה. אולי יותר. היא יצרה קשר והתחלנו להיפגש. 

הצחקנו אחד את השני ללא הפסקה. עד שהיא הודיעה שאנחנו הולכים לשכב.

 

הייתי בהלם מהתעוזה. הייתי חסר ניסיון לחלוטין (בכל זאת... מפגש שני) ולא יכולתי לזוז. 

הסקס היה טוב. קשרתי אותה (כמו שהיא ביקשה) ועשיתי קסמים עם הלשון עד שהיא גמרה. 

שכבנו עוד כמה פעמים מאז אבל זה נגמר די מהר. לא הייתה לנו התאמה מינית מדהימה אבל אלוהים כמה שהיא הצחיקה אותי.

כמה שאהבתי את עצמי איתה באותה תקופה. 

 

היא עדיין בחיי. משוחחים פעם בחודש בערך ונפגשים לעיתים רחוקים. 

חברות אמת שנדיר למצוא. 

אני אוהב אותה והיא בין הא.נשים הבודדות בחיי שלא השאירו לכלוך או עצב.

רק הומור. 

 

לפני 5 שנים. 18 באפריל 2019 בשעה 13:32

זה היה שבוע עמוס מבחינה מינית. היא הייתה הבחורה השלישית ששכבתי איתה באותו שבוע.

את כולן לא הכרתי לפני ובטח לא אחריי. 

היא הייתה שונה. שמנמנה וענוגה עם הומור ייחודי. התכתבנו כמה שבועות אך לא יצא לנו להיפגש.

היא שלחה הודעה באותו הערב ואמרה שהיא שיכורה ומסטולה. היא שאלה אם לבוא ואני... אני אף פעם לא מסרב. 

בטח לא באותה תקופה. גם היום אני לא משהו בזה אבל משתפר עם השנים. 

 

היא באמת הייתה שיכורה. נאלצתי להשלים את הפער עם הוויסקי האהוב עליי.

היו לי מפגשים אגרסיביים לפני (ובטח אחרי) אבל היא הייתה הראשונה שבאמת הכאבתי. 

היא ביקשה את זה ואני זרמתי. הצלפתי, נשכתי, אחזתי והצמדתי.

עשיתי כל מה שהמוח שלה רצה שאעשה וזה... היה חביב. לא יותר.

יהיו לי מפגשים טובים יותר בעתיד (או בעבר ). 

 

באותה תקופה למדתי לגמור חזק. קצת כמו אישה, עם רעידות וכל השיט. 

אבל זה לא קרה אותה. עוד גמירה אחת מיני רבות. היא נשארה לישון ואני חיבקתי אותה.

היא הלכה בבוקר ולא חזרה עוד. אחיה עם זה בשלום אבל... 

היא השאירה לכלוך. רעב שכזה. 

 

לפני 5 שנים. 18 באפריל 2019 בשעה 7:34

הכרתי אותה בדיוק לפני שנתיים. דיברנו קצת באפליקציית היכרויות וקבענו להיפגש.

היא הייתה גבוהה. מאוד. 1.78 ואני בסך הכל 1.68. 

איחרתי לפגישה בחצי שעה (לא מתאים לי כלל, אני לרוב מגיע לפני הזמן) והיו לה רגליים בלתי נגמרות.

היא הייתה מדהימה. חטובה, סקסית ועם עיניים שתמיד גורמות לי להחסיר פעימה. 

השתמשתי בכל הכלים הכי כבדים שלי. הייתי אינטליגנטי, עמוק וגרמתי לה לצחוק המון. 

הלכנו אליי לדירה ועשינו סקס אינטימי ונעים. היא אמרה לי שזה היה הסקס הכי אינטימי שהיה לה אי פעם (מצד שני, היא הייתה רק בת 21).

היא נשארה לישון ואני נסעתי למשפחה לליל הסדר. אני חושב שהתאהבתי באותו לילה.

היא נשארה בחיי חודש וחצי לאחר מכן. מגיעה אליי, אני מבשל לה ומצחיק אותה. כמה שאהבתי את הצחוק המתגלגל שלה בדירה הקטנה שלי.

עשינו סקס אינטימי ולפעמים חייתי. היא אהבה אנאלי ואגרסיביות. היא הייתה מושלמת. 

 

הייתי חסר ביטחון ופחדתי שכל רגע היא תעלם. היא התאהבה לגמרי אבל אני העדפתי לשמור על עצמי והייתי אידיוט.

שברתי לה את הלב ובדיעבד גם לעצמי. ניסיתי כמה פעמים לאחר מכן אבל התשובה שלה נשארה זהה: "שברת לי את הלב בן זונה, לך תזדיין". 

אחריה נוצרה לי האמונה הטפלה על מספרים עגולים. כל אישה עשירית שאני שוכב איתה היא פוטנציאל לקשר נצחי (בכל זאת, העשירית הייתה ר.ב.). בחלוף הזמן גם האמונה הזאת נעלמה ואני חושש שגם האמונה בקשר נצחי. 

 

הכרתי לה את השיר 'פנקס הקטן' (השיר העצוב ביותר שנכתב בשפה העברית) והיא התרגשה עד דמעות. מאז כל פעם שאני שומע אותו אני נזכר בה. 

אני מניח שלנצח היא תשאר the one that got away. 

 

לפני 5 שנים. 18 באפריל 2019 בשעה 6:25

הכרתי אותה כאן לפני כמה חודשים. היא הייתה מצחיקה וצעירה.

שלחה לי תמונות שגרמו לי לרדוף אחריה (ברצינות תהומית כמו שרק גבר חרמן יכול).

אספתי אותה מביתה בשעת לילה מאוחרת. היא לא הייתה נראית כמו בתמונות, בלשון המעטה.

אבל... היא עדיין הייתה סקסית או שאני הייתי חרמן מדי. נסענו למקום שקט ונישקתי אותה.

לא עשינו יותר מדי. בעיקר זיינתי אותה עם האצבעות ושיחקתי קצת עם הגוף שלה. אני מניח שהיא לא נמשכה אליי במיוחד.

המשכתי לרדוף אחריה לאחר מכן עד שנמאס לי. היה לי רצון להכאיב לה או שזה מה שאמרתי לעצמי.

בעיקר רציתי לשקם את האגו הקטן שלי. 

היא לא באמת הייתה מעניינת או יפה במיוחד אבל היא סירבה לי. 

בקיצור, מפגש חסר פואנטה. הדבר היחיד שנשאר הוא כתם קטן שאצליח לשטוף מעצמי בקרוב.