לפני 6 שנים. 8 באפריל 2018 בשעה 14:53
* פעם, גם אני שיחקתי את המשחק הזה של keeping up appearances. כותבת בבלוג האלטראגו שלי שכבר נכחד מזמן רק כמה שטוב וכיף וכמה שהחיים שלי קקי של חד קרן. מזל שאני כבר באמת לא דופקת חשבון לאף אחד ולא מנסה להרשים את אלו שכן מנסים להעמיד פנים שהחיים שלהם קשתות וניצנוצים. החרא מגיע לכולם, יש כאלו שמצליחים פשוט לא לטבוע. אני הרמתי ידיים.
* הפסיכולוגית החמודה שלי מנסה להסביר לי שזה נורמלי, איך שאני מרגישה. שזה לגיטימי לא להתחבר לתינוק שלך אחרי שאיבדת תינוק רק שנה קודם לכן. בטח כשהתינוק הוא פח זבל גנטי של כל הפאקים האפשריים שהיה לגנטיקה המזדיינת שלנו להעניק לו. היא באמת מקסימה אבל לא מצליחה לשכנע אותי.
* לא הייתי נורמלית וכבר כנראה לעולם לא אהיה. השריטות שלי רק מחמירות עם השנים.
