לאן מכאן

כולם חוזרים בסוף לזירת הפשע 

גם אם הם היו שם רק צופים

וגם אם בכלל לא הצליחו להגיע :)

מרעיש מאד.

התפוצץ

נדם...

ונעלם.

את ואני זה הר געש פעיל.

אפשר להרגיש את הרעידות הולכות וגוברות,

לראות עמודי עשן מתפרצים,

להרגיש את הלבה החמה זורמת במורד,

לצפות בהתפוצצויות קטנות של אש, ברקים ותמרות עשן,

להרגיש את העצמה הבלתי מתפשרת

מצטברת ונבנת לאט לאט

עד להתפרצות הבלתי נמנעת, שתטביע את חותמה על העולם כולו.

את ואני זה הר געש פעיל שלא ישקוט לעולם.

כל כך הרבה דברים אני יודע,

אבל רוצה לדעת רק דבר אחד

לדעת אותך .

כשאתה פוגש את מי שהיקום ברא

במיוחד בשבילך

הכדור עוצר מלכת

העולם מפסיק להסתובב

והכל עומד, לכבודך.

כדי שתבוא ותיקח אותה

חיים מלאים מתאפשרים

על ידי הימצאות בעולמות מקבילים.

להרגיש יותר שלמים, גם אם אנחנו חצויים :)

נכתב בהשראת יוניקורנית מקסימה.

המקום הזה, בו הצ'יטה מחליט להפסיק את המרדף,

הוא מקום מאד מיוחד בתהליך קבלת ההחלטות שלו.

למרות שלכאורה המהלך הוא אינטואיטיבי נטו,

יש בו גם חישוב מדוקדק של מאזן אנרגיה וניהול סיכונים מתוחכם.

כי מי שרודף אחרי הרוח , תופס את האוויר.

אני לא צ'טה, אני רץ למרחקים ארוכים, ארוכים מאד לפעמים

ואני עוצר, רק כשאני מגיע.

אז, תברחי...בהצלחה ;)

אחרת, איך אפשר להסביר

שהדבר הכי מפחיד

זה למצוא, בדיוק את מה שאתה מחפש

?

אם כל המילים שכתבתי כאן מעולם,

לעצמי

לנשים שאהבתי

לנשים אחריהן חיזרתי.....

איזה ספר זה יהיה ?