בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

דברים ששמרתי בפנים

פעם המילים היו באות להן כמו מעצמן, הייתי כותבת, באותה פשטות כמו שאני נושמת.
היום, קשה לי לכתוב.
לפעמים גם הנשימה קשה.
לפני 19 שנים. 19 בנובמבר 2005 בשעה 10:24

כבר הרבה חודשים שלא היה לי בית.
לעיתים זה נדמה כאילו מאז ומעולם לא היה.

אבל איכשהו אתמול,
עם הריח של הלחם הטרי שמילא את הבית,
ואיתך בסלון ביתי, רואה סרטים עד הבוקר.

איכשהו כשהתעוררתי למציאות הזו,
וישבתי איתך על הספה לאכול את הלחם הריחני והחם
פתאום הרגשתי שהגעתי הביתה.

מולטידימיונר​(שולט) - כל כך שמח שמצאת לך את הבית.
אין כמו בבית, אין כמו להתכרבל עם אהוב לצפות בסרטים, ריח הלחם, רק גשם חסר ודוקא היום שמש משהו.
אולי זה סימן שבתשיעי לנובמבר תחזרי לקבל זר סיגליות.
מחבק
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י