ימים מטורפים עוברים עלי. טירוף ממש ממש טוב עבורי.
כל הזמן עסוקה, כל הזמן בפעילות סוף סוף אנרגיה חיובית באויר.
העבודה החדשה מתפתחת לכיוונים ממש טובים ויחסית מהר מכשציפיתי. הייתה אתמול מסיבת פורים לכל העובדים וכמובן שהתחפשתי למלכת סאדו. התחפושת הייתה ממש פשוטה. חצאית ויניל, מגפיים, חגורת עור גופיה שחורה ושוט של אלונזו תקוע בחגורה. קצת איפור, אודם אדום דם ופיניטו לה קומדיה. כל כך הרבה תגובות לא ציפיתי לקבל. לא הייתי חשופה מדי, לא הייתי בולטת מדי וגם הרוב לא ממש מכירים אותי עדיין. רק בתור ההיא החדשה. היה נחמד ומשעשע לראות את כולם מנסים לפגוע אחד בשני ברגע שאישרתי להם לשחק עם השוט.
אני חושדת באחד העובדים שלי (ילד בן 17 וחצי) שהוא סאב בנשמתו. כל פעם שאני אומרת לו משהו הוא משפיל מבט. כל פעם שאני מסבירה לו משהו הוא אומר כן עגיל, לא עגיל תודה עגיל ובסדר עגיל. כאילו יש לו צורך לומר את שמי בסוף כל משפט שלו. אוף הוא כזה ילד יפה. עיניים עגולות וגדולות שפתיים של מוצצת ומן תמימות נעורים כזו שמעולם לא הייתה לי. אם זה ימשיך ככה את יומולדת 18 שלו הוא לא ישכח. אלא אם כן אני כבר אשכח מזה. אבל בהחלט הוא יהיה עבד משגע למישהי בעתיד. והוא אפילו עדיין לא יודע את זה.
הדירה החדשה התחילה להתארגן בצורת נהדרת אבל לאור העבודה החדשה והפרוייקטים החדשים של השותפה הסידור והארגון קצת נתקעו. כבר אין ארגזים אומנם אבל הכל עדיין בבאלגן אטומי. במקרה הטוב שתינו מגיעות הבייתה נמרחות על הספה בסלון ומחליפות כמה מילים כי אין כוח ליותר מזה. במקרה הפחות טוב אנחנו לא מתראות כמה ימים כי אנחנו בלו"ז הפוך כמעט לחלוטין. היא אמרה לי שבשבוע וחצי האחרונים זה ממש מרגיש כאילו היא גרה לבד. ת'אמת גם אני מרגישה ככה.
אסיים במשפט שאימצתי לי בזמן האחרון.
הכל לטובה !!!
לפני 15 שנים. 11 במרץ 2009 בשעה 13:24