טוב התגעגעתי.
הרבה זמן לא הייתי באתר ובאמת התגעגעתי. לא לכולם אבל למספר מצומצם של אנשים.
טוב לחזור.
אז למה בעצם לא הייתי... עברתי תאונת דרכים. (כל הפולניות להרגע אני חיה).
אני נוסעת לי לתומי בדרך מבית אימי ללימודים. נסיעה מבאסת בפני עצמה, כשמתחיל לו פקק מעצבן מאיזור החנייה של הבית שלי. כאילו איך שיצאתי רוורס מהחנייה בום אני בפקק.
לא נורא לקחתי טווח זמן ספייר אז לא נלחצתי. נהניתי לי מהשמש הנעימה ונסעתי לי להנאתי לכיוון דרום. יותר נכון יהיה לומר התדרדרתי לי לכיוון דרום בגלל מהירות הנסיעה . אבל לא משנה כרגע. אחרי 40 דקות של פקק מייגע (נסיעה, עצירה, נסיעה, עצירה) הבחורה שנסעה מאחורי כנראה החליטה שהבאגז' שלי מעט רחוק ממני ואולי כדאי לצמצם לי את הרכב על מנת להקל עלי במציאת חנייה (נחמד מאוד מצידה) ופשוט במקום ללחוץ על הברקסים היא לחצה על הגז ונכנסה בי בזמן שאני העצירה מלאה. מה שלא כייף בכלל כי אם הייתי בנסיעה אז משהו היה מקבל את ההדף ולאו דווקא הגב שלי. בכל מקרה, שניה אחרי הבום הנוראי הזה אני היסטרית לחלוטין, רואה בראי שהאותה אישה מתחלפת במקום עם הגבר שלצידה. אני יוצאת אליהם ומבקשת לעצור בצד על מנת להלחיף פרטים. הבבון פותח לי את החלון, טוען שאני הוזה ושאמא שלי כנראה עוסקת במקצוע העתיק בעולם. בטענה שלא קרה לרכב שלי כלום הוא בורח משם במהירות (כן כן דווקא עכשיו השתחרר הפקק) הספקתי לרשום את מספר הרכב שלו לפני שנעלם. מה שמצחיק הוא שדווקא שהוא טיפה התרחק מהרכב שלי על מנת לברוח אז הטמבון נפל, וכן לי אין נזק בכלל. הכנסתי את הטמבון למושב האחורי ונסעתי לתחנת הדלק הקרובה על מנת להרגע. אחרי 4 סיגריות התקשרתי לאמא להודיע שאני חיה. היא כמובן מיד אמרה שהיא באה . מה את באה?? מה יש לך לחפש כאן ?? היא רוצה להיות איתי. תודה רבה אבל אני מסתדרת לבד. ביררתי היכן תחנת המשטרה הקרובה, הלכתי לאיבוד 9 פעמים בערך רק כדי להגיע לשם ושיאמרו לי שקודם צריך מיון. לא משנה אני לא אתחיל לספר את תהליך הבירוקרטיה המזעזע אבל אני בטוחה שאתם מבינים את הרעיון. לצורך העניין התאונה הייתה ב10 בבוקר ואני רק ב23:00 נכנסתי הבייתה. חזרה לאמא כמובן. ללימודים לא הגעתי באותו השבוע. מבדיקה של אותו מספר רכב מסתבר שזה בכלל רכב מהשכרה. אותה חברת השכרה (בפאקינג עפולה) לא מוכנה לתת לי את פרטי הנהג כי הבבון טוען שהוא בכלל לא היה שם. בקיצר הולך להיות מעניין.
כרגע המצב הוא לא כל כך נורא. למזלי הייתה לי משענת ראש בכיסא כי אחרת המפרקת הייתה נשברת. אז קיבלתי בומבה בראש ויש לי בלוטה, לא נורא העיקר שאני פה מזיינת את השכל. כמו כן הצוואר, העורף, השכמות והגב נפגעו אבל בעזרת כדורים וזריקות אני מצליחה להתגבר על הכאבים. זה היום הראשון שאני מצליחה לשבת על כיסא וכמכורה מן המניין ישר באתי לראות מה פיספסתי. לא הרבה אגב ...
אני תוהה איך אני אצליח לשבת 8 שעות בלימודים כשרק בבלוג הזה קמתי פעמיים על מנת לשחרר את הגב.
לא נורא יהיה טוב. שבוע טוב לכולם.
לפני 17 שנים. 10 במרץ 2007 בשעה 22:55
