זו לא הייתה שנה פשוטה, או קלה או קצרה.
אבל היא ללא ספק הייתה שנה מדהימה.
גבירה שלי, אני בטוח שאת זוכרת איך השנה הזו התחילה, אבל אני סתם רוצה לספר איך זה הרגיש מהצד שלי.
כל הבוקר הייתי לחוץ, לא באמת הצלחתי להתרכז בלימודים, שחבתי רק: ״אני מקווה שאני אהיה מספיק טוב בשבילה.״ דיברנו בצ׳ט לגבי מתי אני יכול לבוא ואיפה להיות, כל דקה הרגישה כמו נצח ואני רק רציתי שהרגע יגיע.
הדבר הבא שאני זוכר, אני עומד מול הדלת, מתקשה לנשום, שלחתי לך הודעה שאני עומד בחוץ, וחיכיתי לקבל תשובה. כל המחשבות רצות לי בראש: מה אם היא תגיד לי ללכת? מה אם היא תפתח את הדלת ואז תתרוק לי בפנים?
הטלפון רוטט: ״תכנס״ אני פותח את הדלת ונכנס פנימה, את לבושה בשמלה יפיפיה ומחוך מהמם, הדבר הכי סקסי שראיתי בחיי הא-מיניים.
את מתיישבת ואומרת לי להצטרף אליך ליד השולחן, אנחנו מדברים בשקט, ברוגע, בנועם, אבל תוך כדי השיחה אני רועד כולי.
את שמה לב לזה ואוחזת בידיי, ומדברת עלי. אני עדיין לא רגוע, אבל באותו רגע, אני שלך.
אנחנו ממשיכים לדבר, ואת מחליטה: ״מתחילים.״
בפקודה, אני יורד על הברכים ואת רואה את מה שאני מרגיש.
את הפרטים של הערב אני אשמור לך, אם את רוצה לספר, את יכולה, אבל כמו כל דבר שלי, הסוד הזה הוא שלך.
מאז היו לנו עוד ערבים רבים נהדרים יותר ופחות. בשנה הזו למדתי הרבה עליך, על עצמי, ועל הרבה דברים נוספים.
לא הכל היה מושלם, במיוחד לא בהתחלה, אבל אני יודע שאני שלך, ושזה כל מה שחשוב.
