׳אוי... זה איזה יום ארוך... סוף סוף בבית׳ את חושבת לעצמך כשאת נכנסת לדירה.
את מדליקה את האור וצועדת פנימה, הנעלים נוקשות על הרצפה כשאת צועדת בביטחון ונכנסת לחדר הרחצה, את שותפת את הפנים ומרימה מבט, ׳סוף סוף חופש׳.
את מסתכלת מסביבך, וחיוך נפרס על פניך, את עובדרת לחדר השינה ומתיישבת על המיטה: ״היי מותק, כמעט שחכתי שאתה כאן.״ את מלטפת את הראש שלי.
אני קשור בעזיקים, בידים והרגלים ולקצוות המיטה, העיניים מכוסות, והפה סגור בגאג, בדיוק כמו שהשארת אותי כשיצאת בבוקר.
״אתה רעב מותק?״
אני מהנהן בראשי
״ילד טוב, רק שניה אני אכין לך משהו.״
את כמה מהמיטה, מורידה את המכנס והתחתון ועולה חזרה, מוציאה את הגאג, ומתיישבת על פניי ״בתאבון!״
בלי מחשבה שנייה אני מתחיל ללקק, אני מוצץ אותך וטועם אותך בדיוק כמו שאת אוהבת. הלשון נעה למעלה ולמטה, מענגת את כל האיזור, תנועה מעגלית על השפתיים שלך כשהן לאט לאט נרטבות, נותנת את הטיפול המיוחד לדגדגן שלך ונכנסת לחור החם. את טופסת את הראשי בשיער ודוחפת אותי יותר חזק פנימה, מצמידה אותי אליך, נותנת לי לנשום אותך ורק אותך. את גונחת וצורחת, כבר זרקת מעצמך גם את החולצה והחזייה, את לא צריכה יותר להסתיר את הרצונות שלך.
ביד אחת אוחזת בראשי, מניעה אותי קדימה ואחורה, רוכבת על פניי, בעד שנייה תופסת את השדיים שלך ומענגת את עצמך בזמן שאני מתחתיך, שלך בכל מובן.
הקצב עולה ועולה, ואת מרגישה את עצמך מתקרבת לקצה, אבל שום דבר לא יעצור אותך מלהגיע לשם, לדרוש את מה ששייך לך.
בדחיפה אחת קדימה את מרגישה את כל הגוש מתחיל לרעוד, את מרגישה את הפריקה שחיכית לה כל היום, סוף סוף חופש, את צורחת וגונחת, אני ממשיך לענג אותך, והגמירה לא עוצרת, וממשיכה לבוא עוד ועוד אחרי הראשונה.
אחרי שהכל נגמר את יורדת מפני ומתיישבת על החזה שלי, אני נושם עמוק ומתקשה לדבר: ״תודה גברתי, היה מאוד טעים.״ את צוחקת לרגע ונשכבת לידי, עם הראש על הכתף שלי, היד שלך מלטפת את פני ויורדת לחזה, ״בבקשה מותק, הכל בשבילך.״ את אומרת כשהיד שלך מגיע לרטיבות שהשארת על החזה שלי.
היד שלך לאט לאט ממשיכה למטה, ״אתה לא מאמין איזה יום היה לי...״ את מתחילה לספר כשהיד שלך מגיעה לאיזור האגן, ומתקדמת בצעדי אצבע לעבר האיבר העומד, את מספרת לי על היום שלך בזמן שהיד שלך מתחילה לעלות ולרדת, אני שואל שאלות ומתעניין והיד לופטת את השק קלות, וחוזרת לאיבר מגבירה את הקצב. קדם גמירה מתחיל לנזול ממני כשאת פתאום מפסיקה ומחזירה את היד לנוח על החזה שלי אומרת: ״וזהו, וסוף סוף בית.״
