אני מרגישה זאת בכל מהותי

אז כן

הבנתי שהשורות לא צריכות להיות מלאות

הרווחים מספרים לא פחות

ודווקא אלו שמצליחים לזהות ברווחים את המהות הם אלו שיוצרים את הניצוץ

ניצוץ מאופי מהותו יכול שלא להתגבר

יכול להעלם כלעומת שבא

וברוב המקרים

הוא נמוג

מתפוגג

נעלם

ואז מגיעות השתיקות

שהן בדיוק ההיפך מהתעלמות

בעיקר אם הן מצליחות לספר לי את מה שאני הכי רוצה לדעת

מבלי להגיד כלום

אני מייחלת לשתיקות שיבטאו את מה שבתוכי

את מי שאני

ושלא אנוע באי נוחות

אני מייחלת לוודאות, שאפשר להרפות

עוד נשימה ועוד אחת

ברקע מתנגן שיר שפורט לי בדיוק על המקום שהשארת חשוף, פגוע, מצולק

ובדיוק אז נוחתת בי ההבנה

שכדי לשמוע את המנגינה אני בעצם מקשיבה קודם כל לשקט בין הצלילים

שאותו מפלחת המנגינה שמבדילה את השקט

ומייצרת לי חדווה

בדיוק כמו המילים שלא צריכות למלא את השורות

בדיוק כמו הרווחים

שמספרים את הסיפור עצמו