אז מצאת אותי. וידעת למשוך אותי בדיוק למקום הזה שאליו הייתי צריכה להגיע.
בלי לחשוב מדי. אמרתי שאני מגיעה.
רק דקה לפני שהגעתי התחיל לקנן בי הפחד.
נכנסת לאוטו. בחור יפה. עיינים טובות. וחיוך כובש. אחחח החיוך הזה שגורם לי להיות רטובה. העברת את היד הקפואה שלך על הצוואר שלי. תפסת אותו קצת חזק. מכוון אותי לאן לנסוע. בלי להרים את הקול. בלי להתרגש. מחזיק בי בצוואר וממשיכים לנסוע.
אני לא יודעת מה להגיד. לא מצליחה להוציא קול. רק בולעת את הרוק שמצטבר לי בפה.
עצרנו. הסברת יפה איך אני צריכה לשבת. עם יידים מאחורי הגב. והותרת לי להוציא יד אחת.
הסברת איך אני צריכה לשחק עם עצמי. הובכתי שבפעם הראשונה שאנחנו נפגשים אני כבר משחקת לעצמי בדגדגן בפנייך.
הרגשת את המבוכה ומצאת דרך לעזור לי. הכנסת שתי אצבעות לפה שלי ושיחקת לי בפה. 'כל מה שאני עושה, תעשי גם את' הלוואי והיית מרגיש כמה הייתי רטובה למטה. הרבה יותר מהרטיבות שהרגשת בפה.
הכנסת אותי לעולם אחר. פחדתי. התרגשתי. התחרמנתי. רציתי לרצות. רציתי שתיגע בי. רציתי שתעשה בי כל מה שתרצה. אבל פחדתי. הסתכלתי לך בעיינים. ואתה חייכת. ראית את הפחד שמשתלט עליי. השכבת אותי קצת אחורה. והחדרת את האצבעות שלך לתוכי. להרגיש כמה אני רטובה בשבילך.
אתה אוהב את זה אדון?
תתנתקי. תעצמי עיינים. הגיע הזמן ללכת לישון.
