לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Tenebrae

לפני 6 שנים. 9 במאי 2017 בשעה 1:27

״מצב לבתחת?״

היה לך שיער אדמוני באותה תקופה. היינו בני שש-עשרה, וזה היה מסוג הדברים שהינו אומרים, כי זה היה מצחיק.

אבל את הרצנת, והסתכלת עלי במבט הדיווה המתנשא שלך. ״חמוד,״ אמרת, ״הזין שלך בחיים לא נכנס לתחת שלי.״

היום הייתי מוחק לך את המבט הזה בסטירה. אבל אז, הדינמיקה הייתה אחרת: היינו בני שש-עשרה, ואת הסכמת להכניס את הזין שלי לפה שלך. זה היה ביג דיל, ואני הייתי אסיר תודה.

זה לא שנעלבתי: גם ככה התבדחתי, ואם היית מסכימה לא הייתי יודע מאיפה להתחיל. אבל משום מה, זכרתי את הרגע הזה: איך שהיינו שרועים על המיטה השחורה עם ת׳ום יורק ברקע, ושיחקתי לך בשיער. צללים ארוכים, צלילים רכים, ורעמת התלתלים שלך, כבדה ואדומה כדם.

 
***


״היי.״

היה לך שיער ערמוני באותה תקופה. עברו שנים: נפרדנו, התבגרנו, שכחנו - ואם מדי פעם נזכרנו, זה היה בנוסטלגיה עצלה. ופתאום היית פה, במסיבת בית של חברים, בדמדומים העכורים של תל אביב.

״היי.״ המבט שלך היה קצת שמח, וקצת מבוהל, וקצת מתגרה. דיברנו, וסיפרת לי איך היית אלחוטנית בצבא, ואיך טיילת באירופה אחר כך, ואיך את לומדת עיצוב ותקשורת חזותית בשנקר. שתינו כוס יין, ועוד אחת, ועוד אחת. הערב היה חם, ואגילי זיעה קטנים נצצו על הצוואר  שלך, כמו טל על פרח.

מן הסתם, נהיית הרבה יותר בוגרת, אבל גם יותר... כנועה? לפחות, כלפי; לפחות, כשהצמדתי אותך לקיר ודחפתי את הלשון שלי לפה שלך. זה לא היה משהו מובהק: זה היה איך שהתנשמת כשהחלקתי את הידיים שלי במעלה המתוניים שלך, שיקעתי את האגודלים שלי מתחת לכלוב הצלעות שלך, ולחצתי, קצת חזק מדי; איך שנשכתי לך את השפה התחתונה, ולא החזרת; איך שהתרחקתי קצת, מרחף מעלייך, נוגע לא נוגע, ולא נהרת קדימה לקחת את זה בכוח, אלא חיכית, נאנקת בחרמנות ובחוסר אונים.

ואז, כמו פעם, הכנסת את הזין שלי לפה שלך. נהיית הרבה יותר טובה בזה, והיה מצחיק להשוות אותך אלייך בת השש-עשרה. היום הצלחת להכניס כמעט את כולו; היום נמנעת מהליקוקים הקטנים, היעני-פורנוגרפיים, שבקושי הרגשתי; היום ידעת שגם האשכים הם חלק מהסיפור, והכנסת אותם לפה בזה אחר זה, יונקת בעדינות.

הפנים שלך היו רטובות מרוק. לחשתי לך שאני עומד לגמור, ואת המשכת, ואני גמרתי, ואת בלעת.

״כיף לראות אותך שוב,״ צחקתי כשהתרוממת, ואת חייכת חיוך קטן ונבוך. נשאר לך קצת זרע בזווית הפה, ואני גרפתי אותו עם האגודל אל פיך. בלעת בצייתנות, ואפילו ניקית לי את האגודל. ואני בתורי הבאתי לך מפית, לנגב את הפנים, ואז אחזתי בידך וחזרנו פנימה, אל האור והחום והיין.


***


״איזה חור?״

יש לך שיער שחור עכשיו. את כורעת מולי על ארבע, עירומה.

״איזה חור שאדוני רוצה,״ את עונה, ואני משפשף את כיפת הזין שלי בכוס שלך בתנועה עצלה. השפתיים ורודות, חלקות, מבריקות, מזמינות... אבל אז אני שולף מתוכך את הפלאג הקטן שאת תמיד לובשת, ואת מבינה שהפור נפל.

כמו שלימדתי אותך, את מסתובבת אלי, פותחת את פיך, ואני מניח את הפלאג בתוכו. לאחר מכן את מסתובבת חזרה, מניחה את הראש על המיטה, שולחת את הידיים אחורה ומפשקת את התחת. את מוכנה.

אבל אני משתהה. אני נזכר בנו שרועים על המיטה, בת׳ום יורק... ובתנועה אחת חזקה, נכנס אלייך עד הסוף - לכוס. את נאנקת בהפתעה, ואני, עם כל הזין שלי בתוכך וכל המשקל שלי עלייך, רוכן מעל האוזן שלך ולוחש.

״זוכרת כשהיינו בני שש-עשרה?״

העיניים שלך גדולות ומבולבלות. את מהנהנת.

״אמרת לי שהזין שלי בחיים לא ייכנס לתחת שלך.״
מוזר: לא תפסתי מעצמי טיפוס נקמן. אבל איכשהו זה מרגיש לי נכון.

אני מכווץ את רצפת האגן, והזין שלי מזדקר בתוכך. ״מרגישה את זה?״ אני שואל, ואת מהנהנת שנית. ״זו הפעם האחרונה שתרגישי את הזין שלי בכוס שלך.״

ואז אני מוציא אותו, מיישר אותו לפי הטבעת שלך, ודוחף. הכיפה נלחצת, נעצרת, ואחרי רגע של התנגדות שוקעת פנימה. אני נשען קדימה, וגם הגזע מתחיל לשקוע: באיטיות, בחלקות, ב... מוחלטות. בדרך כלל כשאני מזיין אותך מאחור, אני לא נכנס עד הסוף, כי זה כואב; אבל הפעם אני רוצה שתרגישי את כולי. שתפנימי: הזין שלי נכנס לתחת שלך.

לזכותך יאמר שאת לא מוציאה הגה; ואני תופס במותנייך ומזיין אותך בתנועות ארוכות, שהולכות ונעשות חזקות יותר ותכופות יותר. אני לא מחזיק מעמד הרבה זמן: המחשבה שמעכשיו, אזיין אותך רק בתחת; שתהי הזונה האנאלית שלי, תמיד חרמנית, תמיד לא מסופקת, תמיד מוכנה להתכופף ולפשק ולקבל אותי בתוכך, אבל רק בצורה הכואבת והמשפילה הזו; שנחליף את צעצועי המין שלך בפלאגים ובחרוזים, ושאם ארשה לך לאונן, זו תהיה רק אוננות אנאלית; ושכל זה עונש כל כך הזוי, כל כך לא הוגן, על משהו כל כך שולי שאמרת אי אז, כשהיינו בני שש-עשרה ולא היה לנו מושג מכלום - כל אלה מביאים אותי לקצה.

בגניחה, אני גומר בך, עמוק בתחת, זרם אחר זרם, כל כך חזק שכואבים לי שרירי הבטן. כשאני מתאושש, אני שולף ממך את הזין ומחזיר את הפלאג, ואת, בתורך, מנקה אותי ומוצצת ממני את מיצי התחת שלך בצייתנות.

״רגע.״ אני ניגש למחשב, מקליד ת׳ום בספוטיפיי, וזה משלים לבד. אני בוחר את Rabbit in the Headlights, חוזר למיטה, ואת אוספת את הזין שלי בחזרה אל פיך. הצללים ארוכים, הצלילים רכים, ואני מלטף את רעמת התלתלים שלך, הכבדה והשחורה כלילה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י