סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Alice's asylum

Don't worry, Alice. Wonderland is better when you are lost
לפני 3 שנים. 28 במאי 2020 בשעה 12:50

 אני אוהבת להתבונן מהצד, בני אדם יכולים להיות יפים כל כך. פורנו לא עושה לי את זה יותר מידי, במקום בו איני בטוחה שההנאה היא כנה- אין לי עיניין. אני רוצה לראות ולשמוע אותכם במציאות, בלי מסכים, להסתכל איך נשמתכם יוצאת מהגוף וחוזרת בכל גניחה. אני רוצה לראות..

-איך הוא מקפל אותה, את הזונה הזולה והקטנה שלו יודע בדיוק מה היא צריכה ואיך. המבט הרעב שלה, עיניים מתגלגלות אחורה על כל עונג שמצליחה לתת לו והוא..הוא מבסוט.

-איך היא משפילה אותו, עושה אותו פתטי עוד יותר ממה שהוא, גורמת לו לזחול ולהתחנן כי היא האלה- והוא..הוא כלום לידה, הוא כל מה שהיא תרצה והכל למענה.

-איך הוא חודר אליו, מפלח את ישבנו בגסות ומשטח לרצפה, איך הוא מעניש אותו על התנהגות מכוערת מלמד שטעויות כאלה אסור שיחזרו על עצמן.

-איך היא דוהרת על הפנים שלה, מתענגת על שפתיים רכות, על גוף רגיש. וההיא תעשה כל מה שתרצה...השפחה המסורה שתטבע בתוך הכוס המלכותי שאותו היא משרתת.

 אני רוצה לראות אותם מזיינים אחד את השניה, כך וכך. מעניקים אחת לשני כאב, משלימים אחד לשניה את החוסרים, עונים על הצורך או הרצון או שניהם. תנו לי להרגיש איך אוויר שלכם מחניק את החדר, לראות איך העור נקרע ומתכער, הלחיים מתנפחות ומאדימות והפה מתנשף ומזיל ריר. הכניעה, הכמיהה, הצעקות..או השקט. אני רוצה לספוג הכל מכם, בהתבוננות.

ואז להתארגן, וללכת הביתה...מלאה בכל האהבה הזאת שהראתם לי.

 

Hanuman - העפת אותי
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י