בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ceci n'est pas une blog

לפני שנה. 15 באוק׳ 2020, 18:54

ישבנו במסעדה ואכלנו את הסושי שלנו. שתיתי מולם סאקה, אבל לא ממש נגעתי בדג. כולנו צחקנו. הוא נראה קצת עצבני, אבל היא הייתה נינוחה, פתוחה, וסיפרה איך הם נתקעו בטיול בטיול ברומניה במלון עם שירותים מקולקלים. צחקתי, וסיפרתי להם על הטיסה האחרונה שלי לטוקיו. היה לה קול נשי עדין ורך. הם היו צעירים ממני בכעשר שנים. מתחת לשולחן, ידה ליטפה את שלי. ידעתי שהוא יודע, אבל הוא לא עשה דבר. ודאי אחר כך, בנסיעה חזרה הביתה, הם ידברו על זה. אולי הם יריבו כי הוא עוד לא מוכן, ואולי הוא יבין שיכול להיות שזה באמת קורה. מה שבטוח, הם יזדיינו כמו שני שפנים כשיגיעו הביתה.

* * * * *

נהמתי בעודי הולם את עצמי אל תוכה. תנועותיי היו עמוקות ואגרסיביות, ואף על פי כן, מבטינו הצטלבו, בעודה שרועה על גבה, והיא השיבה לי במבט עיקש וחדור מטרה לא פחות. הוא עמד לצידה והחזיק את רגליה מפושקות למעני. ידעתי שהפורקן קרוב, וידי נאחזו בירכיה והצמידו אותי אליה. איברי פעם בתוכה פעם אחר פעם במשך דקה ארוכה, עד ששכך. מחיתי את אגלי הזעה ממצחי ויצאתי, והיא סימנה לו. הוא יכל לראות את שאריות הזרע נוטפות מפי הטבעת שלה. ידעתי שהוא שונא את החלק הזה, אבל העדיף אותו על האלטרנטיבה: זה היה קרוב לתקופה בחודש בה היא הייתה אמורה לבייץ. הוא כרע ברך בין רגליה הפעורות לרווחה והצמיד את פיו לפי הטבעת שלה וינק. הלכתי למטבח שלהם כדי להרתיח מים לקפה.

* * * * *

האורות בסלון ביתי היו מעומעמים כשהוא פתח את הדלת ונכנס. עברו חמישה ימים מאז מיכל נסעה לכנס שלה בארצות הברית. ישבי על הספה בסלון וצפיתי בטלוויזיה. כשראיתי אותו נכנס, הנהנתי מבלי לומר דבר. לא דיברנו בינינו כמעט, גם לא כשהיינו לבדנו. הוא הניח את תיק העבודה שלו במטבח ונכנס למקלחת קצרה. כשיצא, ערום, סימנתי לעבר הספה החד-מושבית לצידי. כשהוא ניגש לכרוע לפניה ברך, עצרתי בעדו.

"היא רוצה לראות את הפנים שלך הפעם," אמרתי לו.

ניכר היה שהבין את מה שאמרתי, אבל הוא התנהל בכבדות, מנהל בתוכו איזשהו מאבק פנימי לפני שנכנע. הם כולם עוברים את השלב הזה, במוקדם או במאוחר. אם מחנכים אותם נכון, לרוב אין בעיות מיותרות. הוא נענה לבקשה ונשכב על הספה על הגב. אחזתי ברגליו ביד אחת ועזרתי לו להניף אותן באוויר, ולהניח אותן על כתפי. בידי השנייה התרתי את אבזם החגורה והנחתי למכנסי לצנוח אל הרצפה. התחתונים ירדו אחריהם. כשכיוונתי את עצמי אל עבר הישבן שלו, הקפדתי גם להפנות את מצלמת הפלאפון אל פניו. הראש הספוגי של האיבר שלי נצמד אל החור המשומן שלו. הוא אחז במשענת הספה מאחוריו בזמן שהתחלתי להסריט.

"אל תעצום את העיניים. אנחנו רוצים לראות את המבט שלך כשאגמור בתוכך הפעם."

Alas - כן. אבל הפוך
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י