סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אגם הברבורים

לפני 3 שנים. 10 בפברואר 2021 בשעה 13:21

המון מחשבות עוברות בראש שלי מאז שיצאתי הביתה. כשאני נזכרת במה שהיה לנו אני מתפרקת, בטח כשזה לא היה הזמן לסיים את הקשר. כשאני נזכרת בקולר עם השם שלי, שלעולם לא יהיה שלי. כשאני מבינה את משמעות הפוסט שלה, את המשמעות של כל זה.  היא פספסה אותי, אני פרח.

עוברת ליד המון פרחים, אחד תפס את עניי.

מכירים את זה שתולשים עלי כותרת כדי לשאול שאלה? בזבוז של פרחים בעניי.. ועדיין, זה הרגיש לי נכון.

בהתחלה זה היה, היא אוהבת אותי, היא לא אוהבת אותי.. 

עד שהבנתי שהתשובה לא משנה. נפרדנו

ואז זה היה התקף של אובססיביות. אני אוהבת אותה, אני אוהבת אותה, אני אוהבת אותה..

הפסקתי,

וניסיתי להגיד משהו טוב.

אני אעשה לעצמי טוב.

אני אעשה לעצמי טוב.

אני אעשה

לעצמי

טוב.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י