הנוף בסוואנה שלי

אני: די להיות רציני כל הזמן, נמאסתי.
השני: בוקר טוב אליהו, באמת נמאסת.
אני: (מבט קשוח נורא).
השני: נו באמת, כל הכבדות הזו שפקדה אותך לאחרונה, לא נראית לך מדכאת ?
אני: וואללה, יש מצב. אבל למה אתה כל כך קשה איתי ? קשה לי.
השני: שוב אתה מתחיל ? יאללה, לך תעשה קצת חיים, תזרום, תהיה קליל טיפה. יהיה יפה לך.
אני: ..... הממממ........
השלישי: אתה הרי יודע, שני, ש"אני" יודע לעשות חיים. נכון ?
השני: המממ....... כן, אבל.......
השלישי: אבל מה ?
השני: אבל הוא היה כל כך רציני לאחרונה שכבר שכחתי איך זה בכלל.
השלישי: שני...... צצצצצ.....
אני: אבל..... אני הולך לעשות חיים הערב, בלי כבדות.
הרביעי: רגע רגע רגע..... מה בדיוק אתה הולך לעשות הערב ?
אני: שששש......... לא מגלה ולא מגלה. רק יכול לומר שאני סאב השבוע.
השני: הופה......
השלישי: הופלה......
הרביעי: תגיד, ממתי אתה מסתיר ממני דברים ?
השני: רביעי, עכשיו אתה מתחיל להיות כבד.
אני: די ילדים, מספיק לריב. יאללה באלגן.

***

יאללה בלאגן.